הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
של מי הארנב הזה
 
בשעה שערך חפירה ארכיאולוגית בחומרים מוסיקליים ישנים, מצא גיל מטוס להפתעתו אלבום ישן וקלאסי שעומד במבחן הזמן ויכול לו
מאת גיל מטוס | 22.08.2008
 
יש משהו בלגלות אלבום ישן מעולה שעוד לא שמעת, שמצליח לרגש הרבה יותר מאשר עוד איזה אלבום חדש שהרגע יצא וכנראה גם יעלם באותה המהירות. העיסוק בחומרים מוסיקליים ישנים מקביל לארכיאולוגיה. יש להרבות בחפירות, לקרוא, לחפש, לעבור על עשרות בלוגים, להוריד, לשמוע ולסנן, אבל כשמגיעים לשרידים, התחושה היא כמו לגלות עולם חדש. עולם שהיה קבור מתחת לשכבות של נתונים וקישורים, או כזה שפשוט לא מופיע בעמודים הראשונים של תוצאות החיפוש שמציגה גוגל, שהרי מה שלא מופיע בעמודים הראשונים של גוגל, במידה מסוימת לא קיים.
 
הריגוש מגיע מכך שהצלחת לחלץ את מבוקשך, שזו משימה לא קלה. לפעמים הקישור מוביל לאתר לא פעיל, או שהאתר פעיל אבל הקובץ כבר לא קיים וצריך להמשיך ולנסות לנצל כל טכניקת חיפוש אפשרית כדי להגיע ליעד. אלו הן רק חלק מהדילמות והקשיים של הארכיאולוגיה הדיגיטלית ושל ציידי הקבצים. אך כשהדברים מסתדרים והכול פועל כשורה, האבק והחול יורדים מהקבצים ועולם חדש ומופלא מתגלה.
 
גם האלבום הבא התגלה באותה הדרך. לילות של חיפושים ודפדופים בין קישורים הובילו באקראיות לאלבום בשם Collector's Item. עטיפתו של האלבום מסגירה בשנייה הראשונה שמדובר במשהו משנות ה-60 ושמו הגאוני מחייב שכל ארכיאולוג ירצה להשיג, אחרי הכול, גם אם בתיאוריה מיליוני אנשים יכולים להגיע אליו באותה הדרך, עדיין מדובר בפריט אספנים.
על האלבום חתומים Grace Slick and the Great Society מה שבשלב ראשוני לא אמור להגיד יותר מדי. בעידן בו צריך להתמודד עם כמות של 30 אלבומים ביום במקרים מסוימים, כל אלבום זוכה להאזנה אחת שטחית שתחרוץ את גורלו. זה עצוב, אולי לא הוגן, אבל זה המחיר שגובה חברת השפע - המרחב חופשי אך הזמן מוגבל. מצד שני, רק כך ניתן לגלות דברים שלא היו מתגלים בצורה אחרת. 

שיר גאוני אך חסר. Jefferson Airplane
 

גם האלבום Collector's Item זכה להאזנה אחת, שחשפה משהו שהצריך מחקר. שניים מהשירים באלבום עונים לשמות: Somebody to Love ו- White Rabbit, שני השירים שהכי מזוהים עם להקת Jefferson Airplane, שנמצאים ברשימת 500 השירים הטובים ביותר של כל הזמנים של המגזין "רולינג סטון" וכמובן מהווים חלק בלתי נפרד מתרבות האסיד של שנות ה- 60 בארה"ב. 

כעת, ניגש לקישור. האפשרות המתבקשת הראשונה היא שמדובר בקאברים. אך שני קאברים לשני להיטים של אותה הלהקה באלבום אחד, מעוררים חשד שמדובר במשהו אחר. ואכן, נפלאותיו של גוגל והאנציקלופדיה החופשית חשפו את הממצאים הבאים: The Great Society הוא הרכב רוק פסיכדלי שפעל במשך תקופה די קצרה בסן פרנסיסקו באמצע שנות ה-60. לשם הצדק ההיסטורי, ההרכב גם ענה לשם: The Great! Society, הוא זכור בעיקר בגלל היוצרת והזמרת Grace Slick, שמאוחר יותר הצטרפה ל- Jefferson Airplane.

אז מה באמת הלך שם? אחרי שגרייס סליק ובעלה ג'רי צפו בהופעה של "מטוסו של ג'פרסון" במועדון המטריקס הם החליטו להקים טריפ משלהם בשם The Great Society. גרייס, בעלה המתופף ואחיו דרבי סליק (גיטריסט) חברו לעוד שני מוסיקאים ויצאו לדרכם הקצרה. בכל תקופת פועלו, ההרכב שיחרר רק סינגל אחד- Somebody to Love (או בשמו המקורי: Someone To Love) שכתב דרבי סליק. השיר White Rabbit, שלטענת גרייס נכתב בשעה אחת, הפך להיות המרכיב העיקרי בהופעות הלהקה. למעשה, שני השירים בוצעו לראשונה על ידי The Great Society.

בעקבות ידידות מופלאה
 
ההרכב החל לצבור מוניטין וזכה לחמם את "מטוסו של ג'פרסון" והרכבים מקומיים נוספים, בין הג'פרסונים לגרייס כבר נרקמה ידידות במסגרת יחסי עבודה. וממש באותו הזמן, גרייס קיבלה הצעה והחליטה לעלות לטיסה של ג'פרסון ולהחליף את הסולנית היוצאת Signe Toly Anderson כשהיא לוקחת איתה את השירים: Somebody to Love ו- White Rabbit. כמובן שההרכב לא הצליח לשרוד בלעדיה והתפרק ב-1966 כמו גם הנישואים שלה. אגב, העסקה של הפרת החוזה עם הלהקה עלתה לג'פרסונים רק 750 דולר. האלבום Collector's Item הוא אלבום הופעה של ההרכב מ- 1966, שראה אור בשנת 1971 ומאפשר הצצה נדירה לשנים בהן התעצבה המוסיקה הפסיכדלית בכלל והסצנה הפסיכדלית של סן פרנסיסקו בפרט. כמו כן, ראוי גם לציין שאיכות ההקלטה של ההופעה אינה פוגעת בחוויית ההאזנה.

כפי שכבר הוזכר, הלהקה לא כתבה הרבה חומר מקורי, מה שמצריך את בדיקת מקורותיהם של השירים באלבום. השיר הפותח Sally Go Round The Roses הוא מעין בלדת פולק שהייתה להיט גדול ב-1963 והוקלטה על ידי "הפנטנגל", טים באקלי ואפילו דונה סאמר. Nature Boy גם הוא בלדה מעניינת שמקורה ב-1947 כשאת הביצוע המפורסם הקליט Nat King Cole. את השיר אימצו סרטים רבים, בין היתר "מולן רוז'". ובהתאם לסטטיסטיקה הלא מבוססת, לפיה כמעט בכל אלבום רוק/פולק טוב שיצא באותן השנים, ניתן למצוא התייחסות כלשהי לבוב דילן, גם במקרה זה, The Great Society לא פסחו על הגורו והגישו ביצוע מעולה ל- Outlaw Blues. 

כמובן שהג'וקרים של האלבום הם השירים: Somebody to Love שמבוצע בגרסה איטית יותר מזו המוכרת. ו- White Rabbit שרק בשבילו שווה לשמוע את האלבום. הביצוע של White Rabbit מעורר הערצה ומעלה את השאלה, מדוע דווקא הגרסה הזו נשכחה? כל מי שמכיר את הביצוע של הג'פרסונים יכול להעיד שלמרות שמדובר בשיר גאוני, חסר בו משהו. הביצוע של The Great Society נמשך למעלה משש דקות ומוכיח שהביצוע המוכר הוא קצר מדי ולא בנוי נכון. The Great Society פתחו את השיר בארבע דקות של אלתור פסיכדלי עם אבוב, שבונות את השיר עד לשיא שמגיע כשגרייס סליק פוצחת בשירה על גלולות בארץ הפלאות.

לאחר ששומעים את הגרסה הזו, אי אפשר לחזור ולשמוע את זו של הג'פרסונים, אלא רק לשאול: איך במשך כל הזמן הזה הארנב של The Great Society הצליח לחמוק מאיתנו? ועם איזו גרסה היה מעדיף ד"ר גונזו להתחשמל למוות בטריפ, כשביקש מראול דיוק לזרוק את הטייפ לאמבטיה בדיוק בשורה המפורסמת: Feed your head? לכו תשאלו את אליס כשהיא בגובה של שלושה מטרים.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©