הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רגע עם ג'וגלי
 
"וושינגטון פוסט" כינה אותו ה"גוגל של המוסיקה", המקימים טוענים שיש להם מאגר של למעלה מ-500 מיליון שירים. גיל מטוס ערך בדיקה מעמיקה והבין שיש להתייחס בחשדנות ראויה לאתר Jogli שברוב המקרים רק מקשר את הגולשים לקליפים מ"יו- טיוב"
מאת גיל מטוס | 28.08.2008
 

האם אתר ג'וגלי ראוי לזכות בכינוי "הגוגל של המוסיקה" או שמא מדובר בעוד באז אופנתי? בשוק המוסיקלי המקוון רווי התחרות, הסכנות והאיומים, כל מיזם חדש הוא סוג מסוים של התאבדות. הרשת מוצפת בעשרות תוכנות שיתוף, פורטלים, בלוגים, רשתות חברתיות ושאר ירקות, מה שיוצר ציניות מצד המשתמשים ומוביל אותם להתייחס לכל אתר חדש שמנסה להמציא את הגלגל, בחשדנות הכרחית. רק אתרים בודדים הצליחו לייצר מהפכה אמיתית בשוק המוסיקה המקוונת ועם זאת, לעיתים, ישנה נטייה מוגזמת להשתמש במילה מהפכה לתיאורם של אתרים חדשים. באותה חשדנות יש להתייחס לאתר Jogli שכונה על ידי "וושינגטון פוסט" "גוגל של המוסיקה". באתר טוענים כי יש להם מאגר של למעלה מ- 500 מיליון שירים ו- 12 מיליון אלבומים.

"ג'וגלי" הוא מנוע חיפוש למוסיקה שהוקם על ידי ישראלים שמקדישים את חייהם למוסיקה, ומאמינים כי היא צריכה להיות נגישה לכולם ללא מתווכים. בעידן האינטרנט, החזון של מוסיקה כנחלת הכלל ללא מתווכים אינו חדש, והוא זה שהניע עשרות תוכנות לשיתוף קבצים ברשת עוד מימי "נאפסטר". אך לפי הצהרת המייסדים, כבר אין צורך להוריד מוסיקה מהווב, כיוון ש"ג'וגלי" מספק גישה לכל שיר או אלבום שקיים על הגלובוס באופן מיידי וחוקי. כלומר, ניתן להאזין לכל שיר דרך האתר במקום להוריד את הקבצים.

בחורה בלונדינית

עמוד הבית של האתר אסתטי להפליא, ומתחת ללוגו מתנוססת לה הסיסמה:
Big web, great music. העיצוב המינימליסטי והנקי, שמזכיר במידה מסוימת את העיצוב הקודם של פורטל המוסיקה הענקי Last F.M, מציג חלון חיפוש עם תמונה של בחורה בלונדינית באוזניות ולבוש מינימלי. כך שכל מה שנותר לעשות, הוא להקיש שם של אמן, ולבדוק כיצד "ג'וגלי" מתמודד איתו ב"ווב הגדול".

העיצוב היפה והנקי מזכיר את זה של פורטל המוסיקה Last F.M. עמוד הבית של jogli
 

חיפוש אמן אנונימי העונה לשם בוב דילן, יציג עמוד עם שלוש קטגוריות: אמן: כמובן שבוב דילן יהיה הראשון ולצידו אמנים נוספים ששמם קרוב/מורכב מהמילים בוב או דילן. אלבומים: מבחר אלבומיו של הזמר, במקרה זה כ- 36. לחיצה על אחד מאלבומיו של דילן תפתח עמוד שמציג מידע על האלבום, רשימת שירים ואלבומים בסגנון דומה (של אמנים אחרים).

הוספה למועדפים

כמו כן, קיימות כמה אפשרויות כמו: ניגון האלבום ברצף, הוספת האלבום לרשימת השירים שמתנגנים ברגע זה (כפי שניתן לעשות ב"מדיה פלייר" לדוגמה), הוספה למועדפים בכרטיס המשתמש, ואפשרות לחלוק את הממצא עם אתרים נוספים כמו: גוגל, פייסבוק,
,My Space Digg ועוד רבים. לחיצה על אחד מהשירים תפתח עמוד חדש עם אותן האפשרויות, שמתחת להן מוצגות מילות השיר הנבחר, אותן שואב האתר ממקורות שונים של אתרים שמספקים מילים של שירים. קליפים: הקטגוריה השלישית תציג מגוון קליפים של האמן, שמקורם באתר יו-טיוב.

השיר שנבחר להדגמה הוא Rainy Day Women #12 & 35 שפותח את האלבום Blonde on Blonde של דילן, ואם הבטחתו של האתר נכונה, הרי שלחיצה על כפתור ה- Play תנגן את השיר במחשב האישי בלי שהגולש יצטרך להשקיע משאבים להורידו. ואכן, בלחיצת כפתור התנגן לו השיר המבוקש של דילן. אך קיימת בעיה קטנה: המשתמש התמים מעוניין לשמוע את השיר מתוך האלבום של דילן, אולם השיר שמתנגן הוא ביצוע מהופעה שפרטיה אינם ידועים. ואם אתם שואלים: איך "ג'וגלי" עושה את זה? אז התשובה במקרה הזה לא נישאת ברוח, והיא פשוטה עד כדי תסכול. ל"ג'וגלי" אין מאגר של 500 מיליון שירים, כשאתם מבקשים להאזין לשיר מסוים הוא פשוט משמיע לכם אותו דרך קליפ מ יו-טיוב (זה שבבעלותה של גוגל).

אז אם ההיצע המוסיקלי של "ג'וגלי" הוא בסך הכול קישור בין הגולש לבין יו-טיוב, מהו האינטרס של הגולש לחפש מוסיקה דווקא בו? בחיפוש ראשוני של השיר שנבדק קודם לכן, הקליפ שהוצג לשיר ב"ג'וגלי", הופיע במקום החמישי בתוצאת החיפוש. לחיצה על הצגת התוצאות לפי מספר הצפיות בקליפים, ולא על פי מידת הרלוונטיות, תעלה אותו למקום השני.

שתי ילדות אמריקאיות

גם בדיקת שירים נוספים מאותו אלבום, מובילה למסקנה כי "גו'גלי" שולים את הקליפים מיו-טיוב באמצעות אלגוריתם שמתחשב בעיקר בכמות הצפיות בקליפ מסוים, ובמידת הרלוונטיות שלו. הרציונל שעומד מאחורי זה, הוא שככל שלקליפ מסוים יש מספר צפיות גבוה יותר, כנראה שמדובר בקובץ אמין ואיכותי יותר מקבצים אחרים. מידת הרלוונטיות חשובה לא פחות, היות ולא היינו רוצים להקיש שיר של דילן, ולצפות בקליפ של שתי ילדות אמריקאיות לבושות בפיג'מות של פו הדוב שרות למצלמת אינטרנט מקרטעת את איש הטמבורין.

מחזיק את המוסיקה על שרתיו ונדרש לשלם תמלוגים. עמוד הבית של Last F.M
 

אם כן, ההבטחה הגדולה של "ג'וגלי" להשמיע למשתמש כל שיר שיחפוץ בו מבוססת על המאגר העצום של יו-טיוב, אומנם הדבר נעשה בצורה חוקית, כיוון ש"ג'וגלי" בסך הכול מקשר ליו-טיוב ולא מחזיק את המוסיקה על שרתיו, כך שאינו נדרש לשלם תמלוגים לחברות תקליטים, כמו שעושים Last F.M ופורטלים מוסיקליים אחרים.
אבל יכול להיות שהגולשים יעדיפו לאמץ את "ג'וגלי" על פני חיפוש ישיר ביו-טיוב, היות וזה מספק להם גישה נוחה יותר שמסננת את תוצאות החיפוש של יו-טיוב ומציגה את התוצאה הרלוונטית ביותר לשיר המבוקש. כמו כן, ניתן לבנות רשימת השמעה של שירים מועדפים שיושבים על כרטיס המשתמש, כך ניתן לאגד את כל המוסיקה שאוהבים, ולשמוע אותה מתי שרוצים.

משתנה נוסף שמשדרג את החבילה הוא מילות השירים שמוגשות לצידו של כל שיר. כך שבסופו של דבר, הדרך האינטואיטיבית שמציע האתר למחפשי המוסיקה, וקיבוץ המידע מאתרים שונים, היא זו שמושכת אליו גולשים רבים שיאמצו אותו כמקור לחיפוש ושמיעה של מוסיקה ברשת.

ככל שהשיר יותר מפורסם

בבדיקת האלבום Blonde on Blonde של דילן, נמצא כי מתוך ארבעה עשר השירים שבו, לחיצה על שמונה שירים הובילה לשיר המקורי, חמישה שירים קישרו לביצוע בהופעה ושיר אחד - Absolutely Sweet Marie הציג קליפ של אמן אחר מבצע את שירו של דילן. אגב, ככל שהשיר יותר מפורסם, כך הסיכוי לקבל ביצוע בהופעה גדל, מכיוון שככל שהשיר מפורסם יותר כך גדלה ההסתברות שאמן יבצע אותו בהופעה. 

Peg Leg Sam 
הוא זמר בלוז אפרו-אמריקאי וסוג של וירטואוז בהרמוניקה. הוא פעל משנת 1938 עד תחילת שנות ה- 70, אלבומו האחרון Kickin’ It יצא בשנת 1972 כשהוא בן 60. אין צורך להרגיש רע אם מעולם לא שמעתם אותו או עליו, לפי האתר Last F.M הוא זכה רק ל- 890 האזנות של משתמשים, ש- 14 מתוכן הם של עבדכם הנאמן. במונחים ובסדר גודל של האתר Last F.M, 890 האזנות של 159 משתמשים הן מספר שולי וזניח. ולמרות זאת, מתוך 27 השירים שכלל המשתמשים האזינו להם בחצי השנה האחרונה, ניתן להאזין לעשרה משיריו דרך האתר.

ב"ג'וגלי" הסיפור קצת שונה, ראשית, בעמוד של Peg Leg Sam אין תמונה של הזמר. תוצאות החיפוש מציגות ארבעה אלבומים עם קישורים לשישה שירים שונים בלבד. מתוך ששת השירים, רק שלושה הם בביצועו של האמן. אחד מהשירים הוא קליפ לא ברור של חבורת צעירים לבנים, השני מציג שני חברה מופיעים בפאב עם שירו של Peg Leg Sam והשלישי חושף גיטריסט לבן שמנגן בלוז לא רע. כלומר, ישנה בעיה נוספת לפיה כל ילד שמנגן בגיטרה עם מצלמה ביתית עשוי להסתנן ל"ג'וגלי", אם השם של הקליפ שלו יהיה מספיק קרוב לשם של השיר המקורי. כמובן שישנו גם קשר להיצע ולמספר האזנות, וככל שמדובר באמן יותר אנונימי כך הסיכוי לתקלות כאלו יגדל.

החיפוש הציג רק את הקליפים, ולא את רשימת האלבומים. שלום חנוך באתר jogli
 

גם בדיקת אמנים ישראלים בשורות החיפוש של האתר הביאו ממצאים מעניינים. למעלה מעשרה אמנים ידועים שנבדקו, כמו: שלום חנוך, מאיר אריאל ואביב גפן, הציגו בתוצאות החיפוש רק את קטגורית הקליפים, ולא הראו רשימת אלבומים מסודרת עם השירים כפי שנעשה במוסיקה לועזית. בעיה זו נובעת כנראה מכך, שכוחם של הגולשים הישראלים ליצור כמות עצומה של תכנים ביו-טיוב שקשורים למוסיקה ישראלית הוא מוגבל ביותר. הסיבה לכך, היא כמות המשתמשים הישראלים הקטנה יחסית, שמתקשה ליצור אינטליגנציה יש מאין ב"ווב". בדיוק מאותה סיבה ה"ויקיפדיה" בעברית לא מצליחה להתרומם, הן מבחינת כמות הערכים והן מבחינת תוכנם.

"ג'וגלי" לא תר בעולמות הנסתרים של ה"ווב" כדי למצוא מוסיקה ולהגיש אותה למשתמשיו, אלא בוחר בדרך הקלה של להיצמד לחזקים או לעשירים, לרכזם בשם יו טיוב שממילא מכילה מספר אסטרונומי של קבצים. כך ש"ג'וגלי" הוא מעין אתר Mashup - כזה שמצליב מידע מאתרים אשר "ניתנים לפריצה" אותם הוא מציג או מסדר בדרך מסוימת. במקרה זה כמעט כל הביצים נמצאות בסל של יו-טיוב.

מקל על החיפוש

"ג'וגלי" רחוק מלהיות הגוגל של המוסיקה, למעשה הסיבה לקיומו של "ג'וגלי" היא גוגל, שכחלק ממהפכת המידע שיצרה העצימה את עולם המוסיקה ותרמה רבות למהפכה בכל הנושא של חיפוש מוסיקה. האלגוריתם שמציע "ג'וגלי" אכן מקל על החיפוש ומציע מוצר נוח ואינטואיטיבי עבור הגולש, אך נראה כי כרגע אין בכוחו לחולל מהפכה בעולם המוסיקה המקוונת. ולמרות ההשוואות הרבות, האלגוריתם שלו רחוק מהשירות הגאוני והאפשרויות הרבות שמציע האתר
Last F.M למשתמשיו, אשר מבוסס על חישוב מתמטי של העדפות גולשים שמתקבל מרישום האזנות הגולשים שמחוברים לאתר.

אך האם השירות שמציע האתר, מספיק בשביל לשרוד בג'ונגל האכזרי שמכונה אינטרנט? על פניו, נראה כי "ג'וגלי" יכול להצליח היטב בתור גימיק שיעורר באז רציני בתעשיית המוסיקה המקוונת, אולם אם האתר ירצה לשרוד לטווח הארוך, יהיה עליו לחשוב איך אפשר להתרחב, לשפר את תוצאות החיפוש ולהסתמך על מקורות נוספים מבלי לרכב על ההצלחה שליו-טיוב בלבד. ואם המטרה הסופית היא לאפשר למשתמשים לשמוע מוסיקה דרך האינטרנט באופן פשוט וקל בלי להוריד את הקבצים למחשב, הרי שיש להעז ולחשוב על דרכים יצירתיות יותר להגיש לגולשים מוסיקה בחינם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©