הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'אז, פאנק ושאר פירות
 
האזנה למוסיקה של להקת התפוחים פותחת את הראש ואת האוזן לחוויה מקפיצה ומלאת גרוב ואנרגיות. רוני לוין חזר מהופעת ההשקה עם טעם של סיידר
מאת רוני לוין | 31.08.2008
 

"צייר לך אומה המחשיבה את הניגונים ומטילה את זימרת על החשובים באנשיה" כתב רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי", כאשר ניסה לחבר בין היהדות למוסיקה. כמה כיף לדעת שהנגינה בארצנו מופקדת בידיהם המפזזות של התפוחים. אחרי שני אלבומים מגיע Buzzing About אלבום חדש מבית היוצר של ההרכב האקלקטי. בהופעת ההשקה החגיגית בהאנגר 10, התפוחים המשיכו לשלב ג'אז, פאנק, היפ-הופ, רוק, אלקטרוני וסקראץ' ולבסס את מעמדם כהרכב הפאנק החם ביותר בסצנת המוסיקה הישראלית.

ההתחלה הייתה לא טובה, ברדיו דיווחו על פקקים בכניסה לעיר, המחיר בחניון היה מחיר בחניון תל אביבי, והמוכר הנרפה בדוכן המזכרות לא הסכים לשמור לי תקליט ואילץ אותי להידחק עם ההמונים. בסופו של דבר, את הפקקים צלחתי בעזרת תובנה שרכשתי בשלוש שנים של דמי שכירות שערורייתיים (הכרתי דרך עוקפת), לחניון שילמתי מחיר מלא ולמזלי כבר לא הרבה אנשים קונים תקליטים, כך שלא נאלצתי לחכות הרבה זמן בתור.

ההתחלה המגומגמת הובילה לתלונות נוספות על המקום, ההאנגר הוא אולי אולם גדול אבל הבמה בו מרוחקת, התפוחים מונעים מהאנרגיות שהם שואבים מהקהל ולמרחק יש השפעה קריטית, במיוחד על אלו שרגילים למועדון "הקומפורט" הביתי. על הסאונד אני לא ארחיב מלבד שתי מילים - טעון שיפור. מלבד כל אלו, פוזרו במקום עשרות דבורים חמודות אשר "ביזזו" להן במעלה התקרה ומסכי ענק צדדיים הציגו תמונות מתחלפות.

הקהל התעקש , משום מה, לשיר "אבטיח בשקל". התפוחים
תצלום: רוני לוין

התפוחים עלו ועם הביט הראשון הצליחו להשכיח את הכול, די ג'י סקול-מאסטר ודי ג'י מיקס-מונסטר קיפצו למרכז הבמה לבושים בחליפות רדיואקטיביות והתחילו לתת את הטון. 2,500 איש, מספר בהחלט חריג כאשר מדובר בהרכב אלטרנטיבי, החלו לפזז לצלילי הפאנק הג'אז והסקראץ'. "The Bell Step" פתח את המופע והבהיר לכל הנוכחים שהם חלק ממסיבת ריקודים כיפית, פאנקית ומלאת גרוב. כתוספת כוח אנרגטית (למרות שאנרגיה זה הדבר האחרון שהתפוחים זקוקים לו) הגיעו שלמה בר והדרבוקה וביחד ביצעו עם ההרכב את "כל היום בחלל" הדרמטי. יאיר ניצני, מלווה בשתי זמרות ליווי, עלה לבמה וביצע את "האשם תמיד" האלמותי.

על פי סקירה כללית של טווח הגילאים ובעיקר על סמך ההתלהבות היתרה שלי לביצוע לעומת השאר, הסקתי שחלק ניכר מהקהל שמע את השיר הנוסטלגי באותו ערב, בפעם הראשונה. הוא ביצע גם גרסה מעניינת ל"סקס משין" (בשם "סקס משמין"). הקליימקס של ההופעה היה ללא ספק ברימייק ל-Killing In The Name Of, שיר שפשוט נועד לחידוש פאנק, עם דקירות כלי נשיפה ופזמון שנשאר פתוח כדי לאפשר לקהל להצטרף.

מוזר, אבל הקהל התעקש לשיר "אבטיח בשקל" במקום
Now You Do What They Told Ya And כפי שנאמר בשפת המקור, עניין שגרם לי לתהות לגבי שני דברים, או שהקהל לא יודע אנגלית או שמסתתרת פה בדיחה שאני לא מבין. בכל מקרה, בשלב מסוים התרגום המקורי מצא חן בעיני ומצאתי את עצמי צורח עם כולם את הקריאה המוזרה.

מתכון לא קונבנציונלי

גם לאלו שפאנק אינו לחם חוקם, אני ממליץ בחום להקשיב לתפוחים. מדובר בתופעה מוסיקלית חריגה אפילו בקנה מידה עולמי. התפוחים הם תערובת אקלקטית מדהימה של 9 נגנים המכילה תופים, קונטרה בס, ארבעה כלי נשיפה שני פטפונים ואפקטים, בהחלט מתכון לא קונבנציונלי למרות שאין שום ויכוח לגבי המוצר הסופי. רוב חברי הלהקה הם נגני ג'ז, פאנק ופיוז'ן המומחים בתחומם. הסאונד שלהם חודר לנשמה והם עושים זאת בלי נגן גיטרה או קלידים! את מקומם של כלים אלו ממלאים שני פטפונים המספקים סקרצ'ים של ויניל בטוב טעם.

הכול מוגש באנרגטיות ובסגנון לא שגרתי. השילוב של מוסיקה ייחודית
, פאנק מיוזע עם תבניות ג'אז גולמיות וגישה אלקטרונית לפאנק הפך את התפוחים לאחד ההרכבים הישראלים המצליחים ביותר באירופה. סיפור אמיתי לגמרי, מספר על בחור ישראלי שבמהלך שיטוטיו באירלנד הרחוקה, לתדהמתו הרבה, זכה לקריאת "התפוחים" מעלמת חן שהכיר, כאשר הזדהה כאזרח מארץ הקודש. אין פלא, אם כך, ששמעתי לא מעט דוברי אנגלית ברחבת ההופעה.

הלייבל האנגלי - Freestyle Records היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל הבינלאומי הטמון בלהקה הגרובית, הוא דאג להחתים אותה על חוזה הפצה ושחרר ביוני את הסינגל - Killing In The Name Of, שמיד עם צאתו הפך לסינגל הנמכר ביותר של חברת התקליטים. הסינגל היווה פרומו האדרה, שהפך את הלהקה לשוות ערך לכמה מלהקות הפאנק המובילות בעולם. במהלך 2007 הם ערכו סיבוב במשך שלושה שבועות בבריטניה ואפילו הופיעו ב -Jazz Cafe המפורסם בלונדון. בקרוב הלהקה יוצאת לסיבוב הופעות רביעי במספר, המראה שהביקוש נמצא בשיאו ואף צפוי להמריא עם צאת האלבום החדש. הסוד שלה והסיבה העיקרית שבגינה היא מצליחה כל כך, טמון בעובדה שהסול והפאנק יכולים להישמע בכל מקום בעולם, המוסיקה של התפוחים לא רואה צבע ובטח שלא לאומיות.

הסאונד חודר לנשמה בלי נגן גיטרה או קלידים. התפוחים
תצלום: רוני לוין

הקהל של התפוחים מגוון. מדובר במנעד גילאים רחב המגיע ממחוזות המטאל, הג'אז הרוק והדאנס, ניתן לומר שכל מי שמתחבר לגרוב יאהב את המוסיקה של התפוחים. הם מושפעים מג'יימס בראון, ג'ימי סמית', אייזיק הייז, גיל אוונס וממוסיקה פסיכדלית ופאנקדליק. את שני האלבומים הראשונים הם הקליטו ביום אחד ללא תיקונים, לפני כל טייק, היו עוברים על המבנה של הקטע, מנסים פעמיים שלוש ומה שיצא יצא. ברוח התקופה הנוכחית, האלבום השלישי הוקלט באופן שונה לחלוטין. הוא נעשה בכמה ימים על טייפ סלילים, כלומר סאונד אנלוגי.

התפוחים טוענים שהוא מייצג הרבה יותר טוב את הסאונד אותו הם מנסים להציג. הרצועות באלבום מורכבות מפאנק משנות השישים והשבעים שהורכבו ביחד עם מקבצי היפ-הופ, שילוב ההופך את האלבום לפאנק-פופ. זהו מיקס נהדר של ישן וחדש אשר נעשה בשימוש רב במרדף אחרי הגרוב, רוב הרצועות הן אינסטרומנטליות עם קולות מסומפלים ואפקטים חיים. המוסיקה של התפוחים מאוד קלה להאזנה, כל מי שהוא מעריץ ג'ז גדול או מוסיקת כלי נשיפה בכלל, יתאהב בשמיעה ראשונה באלבום.

אחרי הופעה, עם תקליט ביד וחור קטן בכיס, חזרתי הביתה מדושן עונג אבל לא לפני עצירה בבית הפנקייק, חושב להזמין שוב את המנה הקלאסית, קורא למלצרית לבוא, מבקש ממנה פנקייק בלי כלום, והפוך, מהסס לרגע בזמן שהיא מסתובבת, ואז קורא לה בבהלה לחזור, לא הפוך מתקן את עצמי, תפוחים, מיץ תפוחים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. הייתה הופעה גדולה
ירון קלנר 03.09.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©