הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליל הריאליטי הגדול
 
בסיקור הפריימריז של "קדימה" שברו כלי התקשורת את כל הכלים. מה שהיה אמור להסתיים בבחירת יו"ר למפלגה דמה יותר למופע בידור
מאת סופי אבישי | 19.09.2008
 

אחרי שבועות של הכנות, פרסום התבטאויות קשות וגזעניות, ומעקב צמוד אחר המתמודדים המובילים, ציפי לבני ושאול מופז, הגיעו ביום רביעי בערוצי הטלוויזיה לשיא - הפריימריז בשידור חי. כל ערוץ הצטייד בשלל כתבים, פרשנים וגרפיקה משוכללת ויצא למלחמה על הצופים. ביתן 15 של גני התערוכה, מטה קדימה, הפך לחמ"ל שממנו נוהל כל האירוע. הפמליה של יונית לוי מול ניידת השידור של ינון מגל ואיילה חסון, מול האולפן הפתוח של מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון. "חיי לבני משתנים לנגד עינינו" ציין אילון. בריאליטי הכי גדול במדינה לא חסרו הדרמות, והמציאות הישראלית שוב הוכתבה בידי התקשורת.

העובדה שעתיד הממשלה בראשות "קדימה" לא ברור, לא הפריעה לתקשורת לסקר את הפריימריז כבחירת ראש הממשלה הבא של ישראל, ולא כבחירת יושב ראש למפלגה. כבר מההתחלה ההתמקדות הייתה בשני המועמדים שנחשבו למבטיחים ביותר - לבני ומופז, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהשר לביטחון הפנים, אבי דיכטר ושר הפנים מאיר שטרית, שנתפסו רק בתור רזרבה באם יהיה סיבוב שני, ומועמדותם לא נלקחה ברצינות. גם בערב הפריימריז לא נהנו השניים מחשיפה יתרה של עמדותיהם ופעולות המטות שלהם. שבעה אחוזים של חשיפה בתקשורת הניבו שבעה אחוזים של הצלחה בבחירות.

הדרמות של יום הבחירות לא איחרו לבוא. כבר בחדשות של 20:00 התבשרנו שסגירת הקלפיות נדחתה בחצי שעה לבקשתה של לבני, ולמורת רוחו של מופז. מאוחר יותר דווח כי הקלפי ברהט נשרפה, וקולות ההצבעה בה נפסלו. אך הדרמה שהציתה את השדרנים והפרשנים היה הפער הגדול באחוזי ההצבעה של לבני ומופז לפי המדגמים של שלושת הערוצים.

לא בולדוג נשכני אלא פודל שנובח ונסוג לאחור. מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון
 

דקות לאחר פרסום המדגמים החלו הפרשנויות. לבני, שהתקשורת כבר הכתירה מזמן כמנצחת הצפויה, זכתה עתה לאישור רשמי מצד השדרנים. שעות לפני פרסום תוצאות האמת דווח על זכייתה ברוב מוחץ על מופז. אף אחד לא פקפק לרגע בתוצאות המדגמים. להיפך, העובדה שהיו כה דומים, חיזקה את אמונתם של העיתונאים כי זו האמת בשטח. הביפרים זמזמו והמידע זרם. כל הפרשנים הניחו הנחות לגבי פעולותיה העתידיות של היו"ר החדשה, ולעזור לה בהרכבת הממשלה החדשה. נציגי המפלגות היריבות, איתן כבל, שלי יחימוביץ' ואלי ישי, ניצלו את המצלמות כדי לקרוא ללבני ללכת לבחירות כלליות.

במקביל לקביעות הפרשנים בנוגע לעתיד מפלגת "קדימה" והשבחים שהרעיפו על בחירתה של אישה ליו"ר, לא שכחו העיתונאים לשמוח לאידו של למופז שהפסיד וללגלג עליו. אמיר בר שלום, כתב ערוץ 1 במטה מופז, דיווח ששר התחבורה ברח מהמטה שלו לאחר שצפה במדגמים, וסירב לדבר עם העיתונאים. בערוץ 10, אילון צחק על כך שרונית תירוש העזה להביע עוד תקווה וביקשה לחכות לתוצאות האמת. גם אמנון אברמוביץ' היה חריף יותר מהרגיל. כשצחי הנגבי התריע כי זה לא הזמן לדיבורים, מכיוון שהמעטפות עוד לא נפתחו, התיז לעברו "המעטפות של טלנסקי כבר נפתחו".

המדגמים שנעשים ביום הבחירות עצמו, אמנם שונים מהסקרים שנערכים לפני כן, אך זה לא אומר שהם יותר אמינים. שלושת הסוקרים חזו פער עצום שהיה רחוק מאוד מהמציאות. תוצאות האמת שהגיעו ברבע לחמש בבוקר הראו כי לבני ניצחה את מופז עם 43.1% לעומת 42%. הפער ביניהם הסתכם ב - 431 קולות בלבד. ראוי לציין כי מספר הקולות שנפסלו ברהט היה 430. זו לא הפעם הראשונה שהמדגמים טועים. כזכור, בבחירות 1996 חזו כולם שפרס ינצח את בנימין נתניהו, אך מספר שעות מאוחר יותר נוכחו למהפך. אך אז הפער היה מזערי ואילו שלשום ההפרש הגדול גרם לתקשורת להיסחף למסקנת מהירות.

החיזוי של שאול מופז היה הקרוב ביותר למציאות. תוצאות האמת
 

הסוקרים מיהרו לתרץ את הכישלון. מינה צמח בחרה להאשים את הציבור הערבי, לפי הדיווח של וואלה! ברנז'ה: "ההשערה שלי היא שהיה אחוז גבוה שלא דיווח למי הוא הצביע, בעיקר מהמגזר הערבי.... היו 20% של מצביעים ערבים שלא דיווחו, והם היוו את עיקר הקולות הצפים, אלה שהייתה בעיה לחזות את הצבעתם". מנו גבע ממכון מדגם, שערך את המדגם עבור ערוץ 1 הוסיף "חשוב לציין שיש הבדל בין פריימריז לסקרים בגלל קיומן של קבוצות הצבעה, הצבעות שבטיות ועוד. בעיה נוספת שיכולה לגרום להטיה היא שחלק מהנשאלים בחלק מקבוצות האוכלוסייה לא דיווחו על ההצבעה שלהם כמו שהם באמת הצביעו. לכולנו יש ניסיון רב שנים, עם הרבה הצלחות, אבל הפריימריז באמת קשים".

קמיל פוקס, שערך את מדגם ערוץ 10, לא נטה להסכים עם חבריו למקצוע "אם היינו שואלים אחד אחד את כל המצביעים למי הם הצביעו, היינו מקבלים אותן תוצאות שהצגנו אתמול, עם הפרש של 10-12 אחוזים לטובת לבני. המדגמים שלנו מאוד גדולים, עם טעות דגימה של אחוז אחד ולכן לא היו הבדלים גדולים בין המדגמים. יש אוכלוסייה שלא עונה עבור מי היא הצביעה, וכנראה שהאוכלוסייה הזאת מצביעה שונה מהשאר". לבסוף התברר שדווקא החיזוי של מופז היה הקרוב ביותר למציאות. הטענות שהשמיע במשך היום כי הוא צפוי להניב 43.7 אחוז התקבלו בחיוכים לגלגניים מצד הפרשנים בשלושת הערוצים, במיוחד לאחר פרסום המדגמים.

קידום אינטרסים שיווקיים

המאבק על הרייטינג הפך כבר מזמן כל אירוע מדיה למופע בידור וגם סיקור הפריימריז לא היה יצא דופן. בערוץ 2 דאגו לפרסם כבר יום קודם מערכון מיוחד של "ארץ נהדרת" שעסק בשאלה מה תעשה אם הטלפון יצלצל בשלוש לפנות בוקר? מערכון עלוב ומאולץ, שהיה נטול סאטירה לחלוטין, אך זכה לפרסום רב ושעת שידור מבטיחה, בתום מהדורת החדשות המרכזית. ואם זה לא היה מספיק, בערב סיקור הפריימריז נשלח מנחם הורוביץ לראיין את הספרית הצמודה של לבני בתשע השנים האחרונות ואת רון קופמן, שהקשר בינו לבין פריימריז הוא מקרי ביותר. בערוץ 10 הגדילו ראש והקימו אולפן מיוחד בהנחיית דב גילהר, בו נכחו בין השאר קובי אריאלי וגיל קופטש, שהוזמנו כדי לספק נקודת מבט סאטירית ולהפוך את הפריימריז למיצג פופולרי. וכמובן שגם טרחו להגניב פרסומת לתוכנית "היפה והחנון" באמצע, כי מה שווה משדר עתיר רייטינג ללא קידום אינטרסים שיווקיים.

איפשהו בקרקס הזה נשכחו השאלות הקשות אך החשובות. כולם היו עסוקים בפענוח מחשבותיה של המנצחת הגדולה, ועיצוב עתידה של המדינה בהנהגת אישה, והתעלמו מהתקלות החמורות שקרו במהלך היום. אף אחד לא טרח לבדוק לעומק את נושא שריפת הקלפי ברהט או הארכת מועד ההצבעה. ההסבר של השופט דן ארבל, יו"ר ועדת הבחירות של "קדימה", שטען כי היה לחץ בקלפיות" סיפק, ולא זכה לביקורת. את שיטת הבחירות החלו לבקר רק לאחר פרסום תוצאות המדגם. רביב דרוקר היה היחיד שהעז לשאול אם מדובר בבחירות דמוקרטיות ואם הן הוגנות לאור השינויים והתקלות. ההפסדים של דיכטר ושטרית סוקרו כמובנים מאליהם. הרי הפייבוריטית מלכתחילה הייתה לבני.

הסיקור התקשורתי של הפריימריז הצליח לעצבן אפילו את נבחרי המדינה. ביום ראשון תכונס וועדת הכלכלה של הכנסת לדון באופן הסיקור התקשורתי של אירועים פוליטיים גדולים, כגון הפריימריז. ללא ספק יש צורך לקבוע כאן כמה כללי ברזל שיחולו על כל כלי התקשורת בארץ.
כלב השמירה של הדמוקרטיה כבר מזמן הפך מבולדוג נשכני לפודל שנובח ונסוג לאחור. הפרשנים נוהגים להתבטא באופן ציני ומזלזל, ואילו המפיקים והעורכים מנהלים מופע בידור שיווקי המונע משיקולי רייטינג ורווח. יותר מכך, התקשורת לא רק מדווחת על המציאות הישראלית אלא מבנה אותה, קובעת עבורנו למי להאמין ומי יהיה המנהיג של מחר. מה שבאמת חשוב זה על איזה כפתור אנחנו לוחצים על השלט ואיזו מציאות מוכתבת אנו בוחרים לספוג באופן פסיבי. גם אם בעצם כולם אומרים בדיוק אותו הדבר. אם בארזים נפלה שלכת מה יגידו אזובי הקיר?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©