הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חג הענווה
 
רק ביום הכיפורים פוקדות אותנו תחושות של הרמוניה ושל גורל משותף אם כשומרי מצוות ואם כחילונים
מאת ירון קלנר | 13.10.2008
 

חשבון נפש אמיתי נערך גם בחנוכה
 

עבור שומרי מסורת אדוקים, יום כיפור הוא כלל לא נושא לדיון. ברור שצמים ומקיימים את שאר מצוות היום הזה, כולל הליכה לבית הכנסת, ולא רק למען תקיעת השופר. עבור אתאיסטים או חילונים מסוימים, גם אין בעיה. ברור שלא צמים ושצריך להתכונן עם ערימות סרטים כדי להעביר את הזמן במהירות.

לעומת זאת, ישנם חילונים בעלי גוון מסורתי קל עד קלוש, שנאלצים לתהות מדי שנה אילו מצוות יקיימו הפעם. בתוך הקבוצה הזו מתקיימת קשת רחבה מאוד של מסורות ומנהגים, אלה הצמים ורואים טלוויזיה, אלה הצמים ומעשנים או אלה שנוכחים רק בחלק מהתפילות.

מי שאינו מקיים במהלך השנה אורח חיים דתי כזה או אחר, וכן מחליט להשתתף ברוח יום הכיפורים, הרי שהוא נשכר רבות. זהו יום של כמעט קונצנזוס מלא בין חילונים לדתיים, ועל כן הוא מופלא. גם המתנגדים הגדולים ביותר לכפייה דתית יכולים לבחור לשאת על כתפיהם את עול ההתענות. איש לא מפשפש לאחר בביתו, האם הוא סועד או גולש באינטרנט, ורוב האנשים מכבדים את שכניהם השומרים ולא מקימים רעש גדול או מפיצים ריחות אוכל לכל עבר. מובן שישנם יוצאים מן הכלל. ברור שישנם מעטים שנוטים לדווקאיות משני הצדדים, אך גם אלה שמוכרחים לעשות "על האש" בכיפור וגם אלה הרוגמים אמבולנסים באבנים הינם מיעוט שאין בו מספיק כדי לקלקל את ההרמוניה.

הרעיון של יום כיפור הוא נפלא. להצטער על העוונות, לכפר על החטאים, ומצד שני גם לסלוח. זהו יום נפלא מכיוון שהוא מלא בענווה. הוא מלמד שהאדם אינו בודד בעולם, שהוא חלק ממשהו גדול ממנו, בין אם זה אלוהים או המוסר האנושי. נכון שיכולה להיות מידת מה של צביעות ביום הזה, שהרי אם אדם מתנצל בפני חברו רק מכיוון שהוא מפחד משערי שמיים או מרשה לעצמו להיות פוגעני במהלך כל השנה כיוון שהוא יודע שיש באפשרותו לקבל מחילה ביום מסוים בשנה, הרי זוהי צביעות. מעבר לרוגז שהתנהגות זו מעוררת, יש לזכור כי בפן הדתי, אלוהים בוחן כליות ולב ואילו בפן הארצי, אין זה אמור להפריע באמת לאיש אם אדם אחר מתנהג בצביעות שכזו. מה שחשוב זה מה שבנפשו, ורק הוא יודע כיצד הוא באמת מרגיש, מה שהוא מקרין סביבו איננו משנה.

למרות שהרעיון הבסיסי של היום הזה נובע ממעשיו הרעים של האדם, קיימת בו אווירה מיוחדת. אלה החפצים בכך, יכנו אותה קדושה. ההרמוניה בתפילה בבית הכנסת, הלבוש הלבן בו כולם מתהדרים, הנהירה ההמונית לקראת תקיעת השופר. זהו יום חריג בנוף הישראלי, בו באמת ניתן להרגיש את ההיסטוריה, התרבות ושותפות הגורל של העם היהודי. כמה חבל שישנם אנשים שמסרבים לכבד אותו, כמו הערבים שהשתתפו במהומות בעכו. כמה חבל שישנם אנשים שלא מבינים את משמעות היום הזה לעומקה, כמו היהודים שהשתתפו במהומות.

מי שאינו דתי, לא חייב לצום כדי לכפר על מעשיו. הוא לא חייב גם להימנע מהדלקת האור בשירותים או מגלישה באינטרנט. ליום כיפור יש משמעות אנושית גדולה מאוד, במסגרתה אדם אמור לערוך לעצמו חשבון נפש. האמת היא שחשבון נפש אמיתי נערך במהלך כל השנה ומדי פעם כדאי לאדם לבדוק אם הוא בסדר עם סביבתו ועם עצמו. לא רק בכיפור אלא גם בחנוכה או ביום העצמאות, התאריך המדויק אינו חשוב. מה שחשוב הוא רק חשבון נפש אמיתי, נוקב וכנה בו יכול האדם לשפר את עצמו, גם אם לא יתנצל במישרין במי שפגע, חשוב יותר שיידע לשפר את דרכיו כדי שלא ימשיך לפגוע.

לכן גם אם יום הכיפורים האחרון לווה במאורעות מכוערים בעכו, אין בכך בכדי לגרוע ממשמעות היום הזה בעבור מיליוני היהודים בארץ ובעולם. אם המטרה היא להעביר את היום במהירות האפשרית ולחזור לשגרה, הדבר כשר. לעומת זאת, מי שבאמת ינסה להבין את משמעות היום הזה לעומקה ירוויח. כיוון שכשאדם מפשפש במעשיו ושופט את עצמו, הוא בסופו של דבר גם יהפוך לאדם טוב יותר. ואלה הפורעים, בוודאי אינם חשים שעשו דבר מה שאינו כשורה. אם יתפללו אחר כך לסליחה כמס שפתיים,  הדבר לא יועיל להם. גם לא אם יצומו שבועיים ויכו על החזה שבעתיים.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. לא הבנתי
לנקרי 16.10.2008
 
להמעיט
ירון קלנר 17.10.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©