הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מפריחים את הדממה
 
פסטיבל "אינדינגב" השנה הוא תוצאה מלהיבה של חזון מוסיקלי מורכב שהוביל לאירוע נטול פרסום של מוסיקה טובה, שקיעה מרהיבה וקהל צפוף
מאת עידן בלאו | 26.10.2008
 
בשנת 1953, לאחר התפטרותו מראשות הממשלה, עבר דוד בן-גוריון להתגורר בנגב מתוך רצון לשמש דוגמה לאזרחי המדינה ולהפריח את השממה... בהתבסס על כמות האוכלוסייה המיושבת בנגב כיום, ניתן לומר שהוא לא נחל הצלחה מרובה. יותר מחמישים שנים מאוחר יותר, בשנת 2008, מתן נויפלד ואסף קזדו, שני חבר'ה עם עבר פחות מפואר אך גם הם עם חזון לא פשוט, החליטו לארגן בפעם השנייה את פסטיבל המוסיקה והאמנות העצמאית, "אינדינגב", כשבליבם מטרה לא פחות יומרנית - להפריח את הדממה או את השממה התרבותית בישראל.

נלהב מהרעיון המבורך, יצאתי בבוקר יום שישי ה- 24 באוקטובר, שמח וטוב לב, מן המרכז הצפוף אל הנגב הצהוב, מתוך רצון לקחת חלק ולו קטן ביותר בהפרחת הדממה. כבר בדרכי דרומה יכולתי לזהות צעירים צפופים בתוך מכוניות וציוד קמפינג על גגותיהם. חיבור מהיר של המשוואה הוביל אותי למסקנה כי אני וחברי לא הולכים להיות היחידים בנגב, ואכן צדקתי. כאשר הגענו למתחם הפסטיבל שבמצפה גבולות, נגלה אל מול עינינו תור ארוך עד מאוד של חובבי מוסיקה, אשר ביקשו לרכוש כרטיסים אך למרבה הצער, לא עלה בידם לעשות זאת מכיוון ש-2,500 הכרטיסים שנופקו לטובת הפסטיבל אזלו. כך נוצר מצב לא נעים ומפתיע בו יותר מ-300 איש לא יכלו להיכנס.

יעל קראוס צעקה "יחי היוזמה" כשידה המאוגרפת מונפת באוויר. פאניק אנסמבל
תצלום : עידן בלאו

חוץ מלהצטער עבור
האנשים שפספסו את חוויית הפסטיבל, אפשר ללמוד מכאן על מגמה מבורכת. אם בפסטיבל "אינדינגב" הראשון שנערך בשנה שעברה השתתפו כשלושים אמנים, שהופיעו על במה אחת, והגיעו כאלף איש. השנה הופיעו בפסטיבל יותר מארבעים (!) אמנים והרכבים עצמאיים על שתי במות, האחת חשמלית והשנייה אקוסטית וכ-2,800 חובבי מוסיקה פקדו אותו. כאשר בוחנים את הנתונים הללו, ניתן לקבוע בוודאות כי פסטיבל אינדינגב 2008 ניפק הוכחה ניצחת לכך שסצנת האינדי בישראל לא רק שאינה הולכת ונעלמת, אלא שהיא גדלה משנה לשנה.

ההופעות השונות במהלך הפסטיבל, סבלו מעליות ומורדות מבחינת רמתן המוסיקלית והמקצועית, אך ניתן לומר כי בכל הקשור לארגון המתחם נשמרה כל העת רמה גבוהה, והדבר אינו מובן מאליו כאשר מדובר בפסטיבל שהוקם בתקציב דל יחסית. לכן, ניתן לומר כי מהבחינה הזו מדובר כאן בסוג של נס כד השמן. חשוב לציין את העובדה המבורכת שהמארגנים הקפידו בקנאות שלא לערב בו שום גורם מסחרי ולשמר אותו נקי מפרסומות, כך שסביבת הפסטיבל והאווירה שנוצרה בו הייתה באמת ייחודית, ונתונה למוסיקה ואמנות בלבד. יותר מכך, גם הבר ודוכני האוכל הפתיעו במחירים שפויים ומבורכים. הדבר היחיד שפגם במעט ברמה הגבוהה היה בעיות הסאונד והחשמל החוזרות ונשנות על הבמה האקוסטית, שמוקמה מחוץ למתחם הסגור.

מבחינה מוסיקלית, אחת ההופעות הבולטות הייתה ללא ספק של ההרכב "פאניק אנסמבל" שנתן שואו צבעוני ומקפיץ, שילוב אלטרנטיבי מחמם את הלב בין רוק, קברט, אקספירמנטלי וג'אז. הקהל אהב את האנרגיות שזרמו אליו מן הבמה והגיב בהתלהבות. כך נוצר מצב שבכל זמן ההופעה, ניתן היה לחזות ברועי ירקוני, יוזם ויוצר הפרויקט, משקיף על חברי ההרכב המשלהבים את הקהל ממרומי הקלידים עליהם הוא אמון, כאב גאה שילדיו סיימו זה עתה את לימודיהם בהצטיינות.

בכלל ב"אינדינגב" הנוכחי, בלטו הרכבים שבראשם סולניות. מיעל קראוס החיננית, סולנית "פאניק אנסמבל", אל להקת הרוק האקספרימנטלי הירושלמית "קיצו", עם לאה גנדיוק, סולנית כריזמטית בעלת שיער צבוע אדום, שמתנהלת על הבמה אחוזת אמוק כבִּילבִּי על אסיד ועד לי טריפון היפה, סולנית להקת "אטליז", שנתנה הופעת רוק מקצועית, אם כי מעט קצרה בגלל אילוצי לוח זמנים שכפתה המשטרה על המארגנים.

הסולנית עם השיער האדום, מתנהלת על הבמה אחוזת אמוק כבִּילבִּי על אסיד. להקת קיצו
תצלום: עידן בלאו

אסף אבידן ביחד עם המוג'וס המלווים אותו, הצדיק את הבאז שרוחש סביבו בחודשים האחרונים, כאשר נתן הופעת רוק מהוקצעת ומהודקת היטב, אם כי מעט צווחנית לטעמי. ראוי לציין, כי לפני ההופעה המתוכננת להם על הבמה המרכזית, אבידן ולהקתו הפתיעו ונתנו הופעה מאולתרת קצרה אך קופצנית במיוחד על במה האקוסטית
, ובכך שימחו את מאות המאוכזבים שנשארו בחוץ.

בגזרת הזמרים-יוצרים נוצר דו-קרב נאה ומעניין בין גבע אלון לעמית ארז. שניהם הופיעו לבדם על הבמה המרכזית, כאשר הם מלווים את עצמם בגיטרה אקוסטית בלבד. גבע אלון עלה לבמה בחליפה מחויטת, הופיע בעמידה ונתן הופעת רוק אמריקאי בטוחה וטובה, שריתקה את הקהל עם קול בס גברי ומסוקס. לעומתו, עמית ארז, נראה כנער צעיר ומעט חסר ביטחון, המופיע בישיבה ומנגן את שיריו המלודיים במבטא בריטי. הופעה מעט חיוורת ושברירית, אך עם החיזוק שארז קיבל מכיוון השמש שהחלה לשקוע ולצבוע את השמיים בגוונים צהובים וכתומים, שיצרו אווירה נוגה ורומנטית, מדובר בהופעת רוק סבירה.

לאחר יומיים עמוסים במוסיקה ואווירה משכרת, שמתי פעמי לכיוון המרכז הפקוק, כשבליבי מחשבות טובות על שני אנשים טובים עם חזון אחד שהולך ומתממש משנה לשנה ודממה שהופרה. יעל קראוס, סולנית "פאניק אנסמבל", היטיבה לתאר את הרגשתי בנוגע לפסטיבל, כאשר צעקה "יחי היוזמה" כשידה המאוגרפת מונפת באוויר. בשנה הבאה ב"אינדינגב 2009". אפשר לשריין כרטיסים מהיום?

האמנים שהופיעו
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©