הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחיר הביתיות
 
השחקן המזוהה ביותר בכדורסל הישראלי עם הכינוי "נער הפוסטר" רגב פנאן, הבן של, פרש במפתיע בגיל 27. יואב מלכה מנסה להבין למה
מאת יואב מלכה | 05.11.2008
 

הייחוס המשפחתי השפיע. מוני פנאן
 
כאשר ספורטאי מודיע על פרישה ממשחק פעיל, ניכר עצב גדול על פניו ועל פני אלו העוסקים בענף ממנו פרש. הסיפור עצוב כפליים, כאשר מדובר בספורטאי בולט ומצטיין, או בכזה הפורש בגיל צעיר יחסית לגילאי חבריו מהתחום.

כעת, דמיינו את עצמכם כחובבי ספורט מחלל אחר, אשר מגיעים לישראל ונמצאים בה שבוע אחד בלבד. בזמן הקצר הזה אתם מתעדכנים במתרחש בענפי הספורט הפופולריים ביותר בארץ הקודש ובגילאים האולטימטיביים לפרישה, ולאחר שרכשתם קצת ידע בתחום אתם קוראים את הידיעה הבאה, שפורסמה השבוע בחלק מאמצעי תקשורת: "רגב פנאן, שחקן מכבי תל אביב בכדורסל, פורש ממשחק פעיל בגיל 27". לנוכח הקריטריונים היבשים, אכן ידיעה עצובה: שחקן צעיר, שלנוכח גילו, נראה שלא ניצל את מירב הפוטנציאל המקצועי שלו, פורש מקבוצה גדולה ומצליחה ולא בעקבות פציעה. לא  דבר של מה בכך.

אולם, לא כך הם פני המציאות במקרה זה. פנאן, במשך רוב הקריירה שלו היה שחקן ספסל קבוע בקבוצת הכדורסל הצהובה. לראשונה הוא נראה יושב על ספסל הקבוצה הבוגרת בעונת 2000/2001, ובמשך השנתיים הראשונות שימש שחקן מחליף. לאחר מכן דילג  בין שלוש קבוצות שונות: הפועל גליל עליון, אליצור רמלה ועירוני רמת גן, רק כדי לחזור בעונת 2004/5 לצהובים. לא כשחקן מן המניין שאמור לקבל דקות משחק אלא היישר לתפקיד "נער הפוסטר", שחקן הספסל אשר מצטלם עם שאר השחקנים לתמונה השנתית המשותפת ותו לו.

פנאן מסיים את הקריירה  בצהוב כשברקורד שלו רשומים 49 משחקים, בהם קלע 84 נקודות, והתחושה היא שהוא סיים את הקריירה מוקדם מדי. ולא ניצל אפילו חצי מהפוטנציאל המקצועי הטמון בו, ניתן רק לתהות מדוע לא עזב לקבוצה אחרת בה היה מקבל דקות משחק. מסביב לו אפשר למצוא בליגה שחקנים בגילאי 30+, אשר מנגנים בקבוצותיהם כינור ראשון, כדוגמת מאיר טפירו, 33, מבני השרון וכריס ווטסון, 33, מהאלופה הפועל חולון נוטפים זיעה על הפרקט.

גם כשאני הופך בדמיוני למנתח מוח מקצועי, איני מצליח למצוא הסבר הגיוני להחלטתו העיקשת להישאר שנים רבות ביד אליהו. הרי, למידה של המשחק מהשחקנים הטובים ביותר בארץ איננה תורמת מאום ללא הוצאה לפועל של הטכניקות  הללו. לא זו בלבד, בהסתכלות אחורה בשנים, הילד למשפחת פנאן בזבז שעות אימון ומשחק רבות על הפרקט התל אביבי, במקום להתאמן בקבוצות, שבהן ייתכן כי היה משמש כשחקן הרכב קבוע. 

עוזב את הקן

הסיבה ההגיונית היחידה להחלטתו המוזרה של פנאן קשורה בוודאי באביו. עד השנה שעברה לפנאן הילד היה נוח שאביו, מוני פנאן, משמש כמנהל הקבוצה הבוגרת במשך 16 שנה ואחותו, לירון פנאן, משמשת זה כמה  שנים אחראית על הקשר של הקבוצה עם הקהילה. אמנם הוא לא ניצל זאת ללחץ על חמשת מאמניו מאז עלייתו לבוגרים, (פיני גרשון, דיוויד בלאט, נבן ספאחיה, עודד קטש וצביקה שרף), להפוך אותו לשחקן הרכב קבוע, אך הייחוס המשפחתי והקרבה אליהם במשך כל שעות היממה, כנראה, עשו את שלהם.

כעת הוא ישמש עוזר מאמן הכושר של הקבוצה הבוגרת, וכמאמן הכושר הראשי של קבוצת הנוער הצהובה. למרות זאת, גם אם אהב יותר את תחום הכושר מאשר את המשחק, פרישתו המוקדמת נבעה מעצם היותו שחקן ספסל שנים רבות. במידה והיה עובר לשחק ביותר משלוש קבוצות בשנתיים שעזב את מכבי תל אביב, יכול היה להגיע רחוק יותר, אולי אף לנבחרת ישראל ולאירופה.

כלומר, לפעמים שווה לבטא את כישוריך דווקא במקומות הפחות מוכרים לך, בהם אין החום של הבית, מקומות בהם לא התאמנת החל משחר ילדותך. הבגרות, אותה אתה מקבל בכך שאתה עוזב את הקן, תביא אותך לשיאי קריירה חדשים, גבוהים יותר. לרוב, הקור המקפיא בחוץ גורם לך להפעיל את שריריך במרץ, ובכך להביא למימוש הפוטנציאל המקצועי החבוי בך באופן משמעותי יותר. צא ולמד!   

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©