הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בוקר טוב חולון
 
אחרי שנבחר לקדנציה רביעית ברציפות, ראש עיריית חולון, מוטי ששון, מקווה שיוכל להגשים את חזונו לאיחוד הקבוצות בעיר. בינתיים, יש כלפיו טענות קשות מפי אנשי הספורט על החלטות שגויות בחלוקת התקציב
מאת יואב מלכה | 18.11.2008
 

"ספורט זה תפיסת עולמי. לדעתי, הוא משפיע על מורל האנשים, ולכן אני בעד עשיית ספורט מכל סוג שהוא. בין אם מדובר בהישגי או בעממי". במלים אלו קיבל אותי מוטי ששון, ראש עיריית חולון שנבחר לקדנציה רביעית ברציפות, לאחר שזכה בשבעים וחמש אחוזים מקולות הבוחרים, כשהרשימה שלו, "העבודה", זכתה בעשרה מנדטים במועצת העיר. זאת, לעומת עשרים וחמישה אחוזים, שקיבל המתמודד מולו, יעקב חרש, איש הליכוד, שרשימתו זכתה לשני מנדטים בלבד. ואכן, המשכימים קום זוכים לראות את ששון עומד מאחורי דבריו, כאשר הם נתקלים בו בצעידה היומית, ברחובות העיר לפני שהוא מגיע ללשכתו.

ששון חולק את אהבת הספורט העממי עם תושבי העיר. אחת הדוגמאות לכך הייתה לאחרונה, כאשר כמדי שנה, רחובות רבים בעיר נסגרו לכמה שעות, לטובת מירוץ חולון וצעדת הנשים המסורתיים. "אלפים השתתפו באירוע, שהפך הפנינג וחוויה לכל", מתגאה ראש העירייה. "מועדוני גמלאים, חבר'ה צעירים מהצבא וספורטאים רבים התחרו במקצה לעשרה קילומטרים ונהנו מכל רגע. בנוסף, קיבלנו מחמאות רבות על ארגון האירוע ועל הכיף והחוויה שהוא גרם לתושבים". הוא בן 61, נולד וגדל בחולון. למד בבית הספר היסודי ביאליק ובתיכון קוגל בעיר. בוגר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון והחוגים לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורנט בחוג למדעי המדינה, תוך התמחות במדיניות ציבורית באוניברסיטת בר-אילן.

מיקי דורסמן: "לא קיבלתי ממנו לא נעליים ולא גרביים". חגיגות האליפות של הפועל חולון
 

פעילויות הספורט בישראל, ובעיקר בחולון, אינן מסתיימות בקטגוריות העממיות, הפחות פופולריות, אלא ממשיכות ונושכות בקטגוריית ההישגיות. שם, ניתן למצוא שלושה ענפים בעלי מודעות גבוהה בקרב תושבי העיר: כדורגל, כדורסל והתעמלות אמנותית. בכדורגל הפכה קבוצת הדגל העירונית, "הפועל צפרירים חולון", משם דבר ארצי בשנות ה-90 לשום דבר ביזיוני בשנות האלפיים, בכדורסל החזירה בשנה שעברה קבוצת "הפועל חולון" גאווה עירונית אבודה, שנעלמה אי שם בשנות ה-80 וה-90 העליזות, כשזכתה באליפות נדירה ויוצאת דופן. ובהתעמלות האמנותית מגיעה קבוצת "עירוני חולון" לשיאים חדשים מדי שנה.

הכצעקתה? "היום ענפי הספורט ההישגי הפכו מקצועניים ועסקיים, ומתוך כך, אין משמעויות לסמל ולמקום בו אתה משחק" הוא מצטדק. "שחקן יכול היום לשחק בקבוצה אחת ומחר לעבור לקבוצה אחרת, מכיוון שאין שייכות למקום אלא לכסף. כך גם קרה ב"הפועל צפרירים חולון". הקבוצה היא גוף פרטי, שאינו בבעלות העירייה, והידרדרותה איננה קשורה לתמיכה כספית זו אחרת מצידנו. עם זאת, בעבר ניסיתי לעזור לקבוצה וגייסתי עבורה תורם, בתמורה לשותפות בהחלטות מקצועיות של הקבוצה. אולם, אנשי הנהלת הקבוצה סירבו, והוא הלך".

מהצד השני של המתרס, הנושא נשמע אחרת לגמרי: "לקבוצה אין בעלים פרטיים, אלא היא עמותה, המתוקצבת על ידי מרכז הפועל ותורמים פרטיים אחרים", טוען עודד ילינק, יו"ר "הפועל צפרירים חולון", "העירייה מתקצבת את הקבוצה בסכום מצחיק של 1,327 ₪ בשנה, שזו פשוט בושה. יתרה מזאת, אני מעורב בהנהלת הקבוצה שנים רבות, ומעולם ששון לא הביא תורם כפי שהוא מציין". ילנק לא מסתפק בכך לדבריו, גם כשהלך לבתי עסק בעיר לבקש תרומות, חלקם הסכימו לעזור, ואחרים פחדו. כדוגמה הוא מביא את אבי פרנסס, מנכ"ל חברת שירות ומכירות לרכב, חולון מוטורס, שלא הסכים לתרום לקבוצה לפני שנה וחצי, "אפילו אחרי שהצעתי לו" טוען ילינק "ששם הקבוצה ישתנה ל'הפועל צפרירים חולון מוטורס'. הנימוק שלו היה: 'במידה וששון יידע על כך הוא יתנכל לי, ואני לא מעוניין בבעיות איתו", (פרנסס בתגובה: "לא יודע במה מדובר").

ראש העירייה החדש-ישן יודע כמה חשוב להשקיע, לא רק במועדונים של המקצוענים אלא בעיקר בקבוצות הילדים והנוער. במציאות הקיימת, הכסף קונה הכל, ניתן לראות זאת בבירור אצל אלו שחולמים לגעת בתהילה, לרוב עם קבוצות נעוריהם. מכאן חשיבותן של קבוצות מקצועניות. שכן ללא קבוצה בוגרת ויציבה, המעוררת גאווה, אותם בני נוער, יוותרו על החלום. אך לצערו, המציאות הכלכלית מביאה לכך שבדרך כלל אותם בני נוער יעזבו ולא ישתלבו בקבוצות הבוגרות של העיר, בין אם מרצונם ובין אם לאו. "למרות שאני שם דגש על הילדים והנוער בספורט ההישגי ומעניק להם תקציבים, המנותקים מתקציבי הקבוצות הבוגרות שאינן בשליטתי, אני מאמין כי בכל מקרה הם יעברו בהגיעם לגיל 18 לקבוצה אחרת, שתציע להם סכומי כסף גבוהים יותר מאשר יוכלו לקבל בקבוצה הבוגרת בה גדלו. יתרה מזאת, במידה ולנוער קיימת קבוצה בוגרת, יכול בעל הממון המחזיק בה, לא להתעניין בשירותיהם, ובמקומם ירכוש שחקנים זרים או ישראלים אחרים, ואז הם ילכו לרעות בשדות זרים".

בעבר לכסף לא היה תפקיד מרכזי והייתה מודעות לסמל המוטבע על החולצה. שפיגלר
תצלום: קובי מנורה

מאז היותו חלוץ בקבוצת הכדורגל הבוגרת של הפועל חולון, מגיל 16 בשנות ה-60, נראה כי הדרך הזו, של טיפוח הנוער גרידא, הוכיחה עצמה. "בתקופה בה שיחקנו בליגה א' בצוותא עם מכבי נתניה בפיקודו של מוטל'ה שפיגלר, ועם בית"ר ירושלים, בה שיחק באותם זמנים שמעון צ'רנוחה האגדי, הייתה קיימת קבוצה שקראו לה גדנ"ע יהודה ולה הייתה רק מחלקת ילדים ונוער. שהגיעו חברי הנוער של גדנ"ע לגיל 18, כל אחד הלך לכיוונו בקבוצות אחרות".

ששון נזכר בערגה בימים עברו, כשלכסף לא היה תפקיד כה מרכזי בחיי הכדורגלנים. "הייתה מודעות לסמל המוטבע על החולצה" הוא מספר. "הייתי מקבל 3 לירות לאימון בהיותי חייל ולאחר שחרורי, כשפניתי ללימודים, לא האמינו בקבוצה שאני עוזב לטובת לימודים באקדמיה כיוון שאז לא היה מקובל ששחקן כדורגל ירכוש בהשכלה הגבוהה. אגב, גם אם הייתי ממשיך בכדורגל, הייתי חייב לעשות זאת בחולון כי אנשי הקבוצה לא הסכימו שאעזוב לאחר שקיבלתי הצעה מ'מכבי יפו'".

למרות הנוסטלגיה הפיקנטית וחיבתו לתחום הילדים והנוער, מתברר שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. "תקציב העירייה למחלקת הנוער, בה משחקים ילדים ממשפחות הרוסות" מתרגז ילינק, "קוצץ ב-80 אלף שקל, כשהכסף עבר לקבוצת "הפועל חולון" בכדורסל. אז שלא יספר סיפורים שהוא מחלק כספים לספורט בצורה שוויונית", הוא רוטן. "שתבין צריך להבין את הזלזול של ששון כלפינו לא רק בנושא הכספי. לאחרונה שלחתי ללשכתו ארבעה מכתבים בנוגע לפגישה ועד היום לא קיבלתי תשובה. חבל שככה הוא מתייחס אלינו. הוא הורס את הספורט בעיר לאט לאט, ועצוב לי שבכל זאת בחרו בו התושבים לקדנציה נוספת. אם הוא היה מסכים להיפגש איתי בלשכתו, הייתי אומר לו את המילים האלו בפנים" מלשכתו של ששון נמסר: "בשנתיים האחרונות היו שתי פניות מ"הפועל צפרירים חולון", לפגישה עם ראש העירייה: הראשונה הייתה לפני שנתיים, והשנייה, מצדו של זאב גולדשטיין, חבר הנהלת הקבוצה, הייתה בשנה שעברה בחודש נובמבר. שתיהן נענו בחיוב.

כשטענותיו של ילינק ותגובת העירייה מהדהדות, מתבקש לדבר עם ששון על קבוצת הכדורסל, הפועל חולון, ועל זכייתה ההיסטורית באליפות המדינה לגברים בעונה שעברה. מי שחשב שראש העירייה מדושן עונג מהזכייה של "חולוניה" - התבדה. בימים שלאחר הזכייה המפתיעה לפני כחמישה חודשים, החלה עיתונות הספורט, במקביל לבעלים ומאמן הקבוצה, מיקי דורסמן, לתקוף את ששון בטענה כי הוא אינו מתקצב כראוי את הקבוצה לנוכח הצלחתה. "לא קיבלתי ממנו לא נעליים ולא גרביים", מספר דורסמן, "בהתחלה, כשהגעתי לקבוצה בשנת 2002 והתחלתי לעבוד עם מחלקת הנוער, ששון ביקש ממני שאקח על עצמי גם את הקבוצה הבוגרת, והבטיח שיעזור כספית. לאחר מסע שכנועים ארוך הסכמתי, אולם הבטחותיו לא מומשו", מסכם הבעלים והמאמן לשעבר.

מחכים לשריקת הסיום

ישנן טענות כלפי ששון שלא רואים אותו על הפרקט באולם הפחים, במשחקיה הביתיים המכריעים של העונה. "האם אתה יודע כמה שחקנים חולונים שיחקו בהפועל חולון בשנה שעברה?", שואל ששון ומשיב, "רק שחקן אחד, ליאור לוי שמו, שהיה הקפטן, והוא בקושי היה על הפרקט". אם כך, אמור לי איזה משמעויות יש לקבוצה שקוראת לעצמה 'הפועל חולון'? מדוע משחקים בה הרבה מאוד זרים, ובקושי שני ישראלים שהם בכלל מאזור הצפון, מהגליל?" זועם ששון ולא מסתיר את האכזבה מקבוצת הדגל של עירו.

"לא צפיתי במשחקי הקבוצה בגלל הקללות והגידופים הנשמעים מהקהל, וגם בגלל חוסר אהבתי להופעות פומביות" הוא מסביר. "אפילו למשחק הגמר, שבו זכתה הקבוצה באליפות, כמעט ולא הלכתי. באותו יום תוכננה לי פגישה בשעת המשחק, אולם לאחר שכנועים רבים מצד יו"ר מנהלת הליגה, אבנר קופל וראש עיריית תל אביב, רון חולדאי שהגיע בלית ברירה אף הוא, החלטתי להופיע למשחק". גם המראה המרגש של קבוצתו מניפה את צלחת האליפות לנגד עיניו, לא גרם לששון לצאת מגדרו. "גם כשהקבוצה הצטלמה לעיתונות וחגגה על הפרקט דקות לאחר שריקת הסיום לא הצטרפתי והעדפתי לשבת עם חולדאי בצד".

אירוע אחד שתרם לא מעט להדרת רגליו של ששון ממגרשי הכדורסל, הוא התפרעות האוהדים שהייתה במשחק גמר גביע המדינה בו הפסידה "הפועל חולון" ל"בני הרצליה" בשנת 1995."יש לציין כי הקהל הנוכחי של הקבוצה הוא קהל נפלא, אך עדיין קיימת בי הטראומה מאותו משחק. האוהדים ההם שרפו צעיפים, התפרעו ושברו, פשוט התביישתי. נכון שהקהל השתנה ועבר הרבה זמן מאז, אך הטראומה הזו לעולם נשארת". זאת הסיבה, לדבריו, שבגינה לא ארגן את חגיגות האליפות בעונה שעברה "לפני 13 שנה הכל היה ערוך ומוכן לחגיגות שלבסוף לא התקיימו, הפעם, למרות שרציתי, העדפתי לא לארגן כלום עד לשריקת הסיום, כדי לא להתגרות במזל. בסופו של דבר האוהדים שהגיעו לפארק פרס בעיר לאחר המשחק, לא הורשו לחגוג עם השחקנים בגלל שהמשטרה לא אישרה זאת. החלטה שלדעתי הייתה בדיחה מוחלטת".

לאחר שהתרפק על העבר, המשיך היושב בקומה השנייה בבניין העירייה לדבר עליה בלהט, כשהפעם הנושא היה תקצוב: "בעלים של קבוצה מוציא כסף מהכיס: אם הוא הרוויח זה שלו, אם הוא לא הרוויח זה גם שלו. זו לא קבוצה עירונית, אין מושג כזה הפועל חולון עירוני. הקבוצה היא של מיקי דורסמן. הוא קנה אותה". ששון מוגבל בחלוקת הכספים ולא יכול לעשות בהם כבשלו. "אני עובד על פי חוק ומחלק את ההקצבות לקבוצות ספורט עירוניות על פי קריטריונים שאושרו בבג"ץ, עקב עתירות שהוגשו נגד העירייה בשנים עברו בטענת אפליה בחלוקת הכספים בין קבוצות ספורט עירוניות".

בפארקים בעיר הוקמו מתקני ספורט לבעלי צרכים מיוחדים. מגרש המיני פיץ' בחולון
תצלום: יואב מלכה

"אחת העתירות" נזכר ששון "הייתה בתקופה שבה נבחרתי לראשונה. הטענה המרכזית הייתה כי קבוצת הכדורסל הפועל חולון תוקצבה בסכום הגבוה פי שניים מקבוצת הנשים בכדורסל "אליצור חולון". בעקבות זאת, בית המשפט נתן הוראה לבטל את התקציבים להפועל חולון בכדורסל. לבסוף סכום של שישה מיליון שקלים מוקצב לספורט העירוני, לפי החלטת בית משפט, וחברי המחלקה העירונית לספורט מחליטה באיזה אופן לחלק אותו לפי קריטריונים, שנקבעו על ידי ועדת מומחים". ששון מספר בגאווה כי בעיריית חולון היו הראשונים לפעול לפי שיטת ניקוד מיוחדת. "אנחנו אוספים נתונים אודות הקבוצות, כמו מיקומם בטבלאות הליגות השונות, מספר קבוצות הנוער והילדים המופעלים על ידה, מיקום פעילותה בעיר ועוד. נתונים אלה עוברים שקלול ולפי זה מחליטים".

ששון אינו עוצר פה, ומחליט לתקוף מכל הכיוונים. "יכולים לומר לי לנוכח ההצלחה האחרונה ובכלל, 'מדוע אינך מקציב סכום של 12 מיליון שקלים לספורט'? אולם אז הכסף יבוא על חשבון שעות הלימוד וההעשרה לילדי העיר. תושבי חולון משלמים ארנונה כדי לקבל שירותים מוניציפליים, לא בשביל לממן משכורות של שחקנים זרים. מדובר על כספים ציבוריים, זה לא שוק!". אבל ילינק הפגוע טוען אחרת: "הרי גם אם הוא היה מעביר לנו תקציב של עשרות אלפי שקלים בשנה, טיפוח העיר וחינוך הילדים לא היה נפגע מכך, לי יש שני בנים: אחד מבלה שעות רבות במתחם המדיטק בעיר ואחד אוהב כדורגל. הראשון, מקבל את התנאים הכי טובים, והשני, לא מקבל כלום".

לששון תפיסה אחרת: "חשוב להבין כי נגמרו הימים שבהם קבוצות הספורט נשענו על כספי הרשויות המקומיות. כיום, מי שמעוניין להחזיק קבוצה, שישלם כסף. כמו כן, לאחרונה השגתי ספונסר ל"הפועל חולון" בכדורסל, שהוסיף 300 אלף שקלים לתקציבה, מעבר למיליון שקלים, שהוקצבו מהעירייה" הוא מציין תוך כדי הפניית אצבע מאשימה לכיוון הבעלים/מאמן בעונה שעברה, מיקי דורסמן. אלא שדורסמן מצדו טוען כי הוא אכן תיווך בתחילת השנה הנוכחית בהבאת ספונסר, בעילום שם, שתרם 300 אלף שקלים, "אבל זה לא מספיק. אם לא יגיע משקיע רציני שייקח את הקבוצה, אני חושש מירידתה לליגת המשנה. ובכלל, אני מאוכזב מבחירתו לקדנציה נוספת. זה בטוח לא יעזור להפועל חולון."

דורסמן השתמש ב-60% מהכסף לטובת סגירת חובות עבר בקבוצה, לדברי ששון ו"לכן, זה לא הוגן מצידו לטעון שאני לא עוזר כלל. זה שהוא לקח קבוצה עם חובות והשתמש בכספים שהעברתי לו כדי לסגרם זה לא אשמתי". "לא היה ולא נברא", אומר דורסמן, ”החובות של הקבוצה נוצרו לפני שהגעתי אליה, אלו הם חובות של העירייה. לכן, השנה, ששון למעשה הוריד מתקציב העירייה לקבוצה את סכום החובות, ואת ההפרש העביר אליה, ובשנת 2009 החובות אמורים להיסגר". ששון: "גם עזרה במציאת ספונסרים אחרים איננה עומדת על הפרק. ראשית, זה איננו תפקידי. כל בעל ממון שייכנס ידרוש חלקי שליטה בעירייה, ואינני מעוניין בקשרים עם קבלנים ויזמים. רק לשם השוואה, דע לך כי אורי לופליאנסקי, ראש עיריית ירושלים היוצא, יונה יהב, ראש עיריית חיפה ורון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, לא נותנים שקל לספורט ההישגי בעירם".

כותרת על אפצ'י של שחקן

אין להתעלם מהעובדה כי אלופת המדינה הייתה אמורה לשחק השנה בזירה האירופית, ואינה עושה זאת עקב תקציב נמוך, אשר לא עמד בתנאי ההשתתפות שנקבעו על ידי איגוד הכדורסל האירופי. "קבוצה שמשחקת במסגרת משחקים אירופיים, מקבלת הקצבה נוספת מהעירייה בעלות של חצי מיליון שקל למען קבוצה, שיועד אך ורק לזירה הבינלאומית, ולא משנה באיזה ענף מדובר: כדורסל, כדורגל או טניס שולחן". ואם בייצוג העיר על פני הגלובוס עסקינן, חשוב להזכיר את קבוצת המתעמלות האומנותיות, "עירוני חולון", אחת מהגאוות הגדולות של העיר. ארבע מתוך חמש חברות סגל נבחרת ישראל שהשתתפה במשחקים האולימפיים בקיץ האחרון בבייג'ין, שייכות לה: אלונה דבורניצ'נקו, מריה סבנקוב, ורוניקה ויטנברג ורחלי ויגדורצ'יק גם אחת ממאמנות הנבחרת, אירה ויגדורצ'יק, היא תושבת חולון. ההישג האדיר באולימפיאדה מסב לששון אושר רב. "התקציב שהעירייה מחלקת להן הוא 170 אלף שקלים בלבד, וזו אגודה שבה מאות בנות בדומה לכדורסל ולכדורגל. בנוסף, זהו ענף הספורט היחידי, בו הוצע לעיר מישראל, חולון, לארח את אליפות אירופה.

ייתכן כי ההצלחה המסחררת בענף נבעה ממקריות יוצאת דופן בה רוב ספורטאיות הנבחרת מתגוררות בחולון והתפתחו בה. למרות זאת, כל תחרות בינלאומית הנערכת בחולון הינה בזכות "אולמות הספורט שפיתחנו לענף, בהם מתאמנים מדי יום ילדים בתחומי האקרובטיקה, הטרמפולינה וההתעמלות", טוען ששון "את זה לא מפרסמים ועל זה לא כותבים, אבל כל אפצ'י של שחקן כדורגל מהליגה השנייה מוצא את דרכו לכותרות. לא תאמין איזה פעולות אקרובטיות נעשות שמה".

יתר על כן, בשנים האחרונות, הוקמו אולמות חדישים המכילים 300-600 מקומות ישיבה, מגרשים משולבים פתוחים בכל שעות היממה, מסלולי הליכה, אופניים חיצוניים ומתקנים לפיתוח שרירי הגוף השונים בצידם. וזה רק על קצה המזלג, כשהיד בנושא עוד נטויה. "יש תוכנית שאמורה לצאת לפועל בקרוב, להקמת מסלול הליכה נוסף, אשר יקיף את פארק פרס ופארק המים 'ימית', הממוקמים במזרח העיר. בנוסף, הוקמו בפארקים בעיר מתקני ספורט לבעלי צרכים מיוחדים, וקיים גם מרכז ספורט טיפולי למענם ובימים אלו נשלמות עבודות ההקמה של מתקני ספורט מודרניים, בעל ריצפת גומי, הפתוחים לקהל.

"לאחרונה נפתח בשכונת קריית שרת במזרח העיר, קרוב מאוד ל"ימית", מגרש מיני פיץ' (מגרש משולב עם דשא סינטטי) חדיש, ובקרוב יוקמו חדרי כושר ייחודיים לילדים לפתרון בעיות השמנה, זאת לאחר שחולון הוכרזה כ'עיר בריאה'. כמו כן מתוכננות עבודות פיתוח נוספת לשדרוג מתקני הספורט בכניסה הצפונית לעיר. שם ממוקם היום מגרש הכדורגל של 'הפועל צפרירים חולון', ללא הצדקה לנוכח קיומו של אצטדיון חדיש יותר בדרום העיר.

ילניק: "ששון מבטיח לנו כבר שנים, להקים חדרי הלבשה במתחם החדש". המגרש שייהרס
תצלום: יואב מלכה

"לאחר דין ודברים שנמשכו שנים, בהם לא פעם הבטחתי הקמת משרדי הנהלה, שירותים וחדרי הלבשה נוספים לחברי הנהלת הקבוצה, הסכימו ראשיה בסופו של דבר לעבור אליו. על שטח המגרש ההרוס, קיימת, מספר שנים, תוכנית להורדת החומות המקיפות והקמת ספורטק, אשר יכלול מגרשי ספורט משולבים הפתוחים לקהל בכל שעות היממה חינם - בדומה למגרשים הקיימים כיום 'בפארק פרס'".

אף על פי שהתוכנית מבורכת לתושבי העיר, יש כאלו שאינם מתלהבים ממנה: "המעבר לא יפתור את בעיות הקבוצה: עדיין אצטרך להעמיד תקציב של עשרות אלפי שקלים, ובנוסף, מכיוון שקבוצות נוספות משחקות במגרש הדרומי, אצטרך להיות תלוי בהן לגבי אירוח משחקים ותשלום אחזקת מגרש", אומר ילינק. "ששון אכן הבטיח לנו, בעל פה ולא בכתב, הקמת חדרי הלבשה ומשרדים חדשים במתחם במשך שלוש השנים, בהן הוא מפציר בנו שנעזוב את המגרש בכניסה הצפונית לעיר ונעבור דרומה. כשהלחץ לא עזר, ואני וחברי הנהלת הקבוצה המשכנו לא להסכים למעבר, יגאל אייל, מנהל המחלקה לספורט וחינוך גופני בחולון, טען באוזני, שבפגישתו עם ראש העיר יעץ לו שיפסיק ללחוץ עלינו להסכים לעבור לשחק בדרום העיר, ושייתן לזמן לעשות את שלו, שכשנרד לליגה ב', נסכים לעבור. וכך היה. אנו כרגע בליגה ב' עם תקציב זעום, ולא עומדת בפנינו ברירה אחרת". יגאל אייל: "לא היו דברים מעולם. ההפך הוא הנכון, אני דווקא מאוד רוצה בהצלחת צפרירים וכבר הרבה שנים אני עובד על תוכנית למעברם למגרש הכדורגל הדרומי בעיר לרווחתם".

ומה בנוגע לטניס, ענף קצת פחות פופולרי, אולם הישגי לא פחות, שמגרשיו נעלמים בקצב מסחרר מנוף העיר? "הרמה בארץ נמוכה מאוד ובפרט בעיר. אפשר להכריז ממש על פשיטת רגל של הענף. למרות זאת לא ויתרתי, ואפילו שהופעלו עלי לחצים שליליים, החלטתי לבנות בקאנטרי "בריזה" מגרשי טניס בנוסף למגרשי הסקווש הקיימים ב'פארק פרס'. המציאות בשטח קשה, אף אחד לא מגיע לשחק, אין מודעות וזה חבל".

חזונו של ששון בתחום הספורט בקדנציה הרביעית הוא איחוד של כל קבוצות הספורט ההישגי, בכל ענף לגופו, לקבוצה אחת, שתביא לפחות הוצאות הנהלה, "אין הצדקה לכל כך הרבה קבוצות באותו ענף. עדיף קבוצה אחת חזקה ומובילה, מאשר קבוצות קטנות בליגות הנמוכות. איזה הצלחה וקידום מקצועי יש לשחקן, המשחק בקבוצה בוגרת בליגה ג'? חזון זה גם אינו פוסל תחרויות מכיוון שניתן להקים מחלקות ילדים ונוער של אותה קבוצה מאוחדת במספר שכונות בעיר, במקום שיציעו עצמם שלוחות של קבוצות גדולות כמו הפועל תל אביב בכדורגל, שהציעה לפתוח מחלקות בחולון. במידה ובני היה אוהב ספורט הייתי מאפשר לו בחירה אישית באיזה ענף הוא מעוניין לעסוק. אם וכאשר היה בוחר באחד מענפי הספורט ההישגי, אני משער שהיה יותר נוח אם הוא היה מתאמן ליד הבית באותה קבוצה מאוחדת". למרות זאת, ששון לא נשמע אופטימי במיוחד להצלחת החזון. "כרגע זה נראה די רחוק מכיוון שאף אחד מבעלי הקבוצות אינו מוכן להתאחד". מה שבטוח זה שהוא זכה שוב לאמון של תושבי חולון ויש לו עכשיו חמש שנים לנסות ולהפוך את האיחוד למציאות.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©