הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בסוף - הכל יסתדר
 
יוסי אבידר סיים את הלימודים בתקשורת והוא תקוע במימוש המשולש – עבודה שתאפשר לשכור דירה שתאפשר לחפש בת זוג. אפקט הדומינו במיטבו
מאת יוסי אבידר | 07.12.2008
 
ישבתי בגפי מול ספל קפה יתום, וסקרתי במבט זריז את קירות בית הקפה. תיק הסטודנט השחור הנצחי שלי מונח למרגלותי ועיני מביטות לפרקים במפתן הדלת ובשעון שעל פרק ידי. אני מחכה לו שיגיע כבר. דניאל, חברי משכבר הימים, נכנס ומחפש אותי במבטו. לבסוף מאתר אותי ככלב צייד מיומן ומתיישב מולי. הוא מתנצל קלות על האיחור, וטופח קלות על שכמי בחברמניות השמורה רק לנו.

לאחר עדכונים שוטפים על השינויים שהתרחשו בחיינו בחודשים האחרונים, הוא טומן את ראשו בתפריט הירקרק שמונח על השולחן. הוא מכווץ קלות את מצחו, ובידיו השמנמנות אוחז בתפריט. הוא מסמן למלצרית בתנועת יד רפה והיא ניגשת אלינו בחופזה. אני מסתפק בספל הקפה שלי ואילו הוא מזמין כריך וקפה. כשהיא מתרחקת, דניאל מוציא חפיסת סיגריות. הוא מדליק סיגריה, שהעשן שלה מתאבך אל על. ואז לאחר שתיקה קצרה הוא שואל אותי "נו, אז אני מבין שעכשיו גם אתה בקטע של חיפוש משולש. גם אני הייתי בקטע כשסיימתי את התואר. אין מה לעשות, לוקח זמן." "חיפוש משולש, מה?" הרמתי את גבותי בהפתעה. "על איזה משולש אתה מדבר?" "עבודה, דירה, זוגיות" הוא הכריז כמנצח. "אלה הם שלושת הקודקודים של המשולש" הוא חייך. "אתה מכיר את הקטע הזה כשאתה סטודנט ומחכה בכיליון עיניים ליום שייגמר התואר, יסתיימו המבחנים, הסמסטר אחרון, סמינר סופי בהחלט?" חייכתי ביני לבין עצמי והנהנתי.

הטכנולוגיה הפכה אותנו לקצרי רוח, וגרמה לנו לשיבוש תפיסת הזמן
תצלום: SXC

איזה עולם הפוך, שלוש שנים אתה מחכה כולך דרוך שיגיע הרגע המיוחל, שיתחילו החיים האמיתיים, ואז כשהם מגיעים אתה מגלה לפתע שהרגע הנכסף רחוק מלהיות אטרקטיבי. זאת ממש לא תקופה קלה למצוא עבודה בזמן שהפיטורים גוברים במשק מדי יום. מצד אחד, קורות החיים שלך נשלחים לעשרות מעסיקים פוטנציאליים אך אותם מעניין רק אם יש לך ניסיון. אבל איך אמור להיות לך ניסיון אם לא נותנים לך הזדמנות? מצד שני אם אתה כבר מוצא תעסוקה בתקשורת, זה בטח במשרד יחסי ציבור גוזר קטעי עיתונות לארכיון שלהם או עובד שעות למכביר בתור תקציבאי במשרדי פרסום. באמת חשוב ללמוד לתואר ראשון כדי לדעת לגזור קטעי עיתונות.

דניאל ינק את קצה בדל הסיגריה לריאותיו, והפריח טבעות עשן מחוברות, "אין מה לעשות, חייבים להתחיל מלמטה. זה מבאס, אני יודע, אבל החיים זה לא פיקניק. אתה זוכר לפני שנתיים, כשאני סיימתי את התואר שלי בכלכלה?" הוא שאל. המלצרית הגיעה והניחה את הכריך והקפה. דניאל הנהן בראשו העגלגל לתודה ושקענו בשיחה בשנית. "חיפשתי עבודה חצי שנה עד שמצאתי, רק אחר כך, כשחסכתי מספיק כסף עברתי דירה, ורק אז התפניתי למצוא את הקודקוד האחרון - הזוגיות. אין מה לעשות, יש אנשים שיותר קל להם בחיפוש המשולש ויש כאלה שפחות. אבל אל תתייאש, זה הכול עניין של זמן, בסוף הכול יסתדר. אתה תראה".

הרגשתי קצת מיואש. "אני שונא את חוסר הוודאות הזאת, אתה מבין? זאת מין תקופת דמדומים בה כלום לא ברור לי. איפה אעבוד? האם אהיה מסופק מעבודתי? האם למדתי את המקצוע הנכון? מתי אוכל סוף סוף לשכור דירה? האם אמצא זוגיות בזמן הקרוב? הכול כל כך מבלבל". התבכיינתי קצת. דניאל מחה בחולצת המשבצות הישנה שלו את פירורי הכריך שנדבקו בזיפיו. "תראה זה גלגל, מעיין אפקט הדומינו אם תרצה, אחד תלוי בשני. ברגע שתמצא עבודה, יהיה לך כסף, כשיהיו לך מזומנים תוכל לשכור דירה, ורק אז תוכל להתפנות לזוגיות".

באותו רגע הבנתי שאולי גם אני לוקה במה שכולנו, בני אדם מודרניים, חולים בו: שיבוש תפיסת הזמן. העולם המודרני ככלל והטכנולוגיות בפרט הפכו אותנו למעשה ליצורים חסרי סבלנות הרוצים פתרונות כאן ועכשיו. פעם, בעבר הלא רחוק, היינו מחממים כחצי שעה אוכל בתנור. אין ספק כי פעולה זו דרשה סבלנות. כיום כאשר אנו מחממים אוכל במיקרוגל מעל חמש דקות, אנחנו הופכים עצבנים. בעבר, היינו מחכים לדואר שיגיע על ידי הדוור ימים ארוכים, כיום תוך שניות ניתן לקבל ולשלוח מייל. כתוצאה מעיוות הזמן, הפכנו ליצורים בטלנים, חסרי סבלנות הכמהים לפתרונות מהירים. לא פלא שכל ענף הפרסום יצר עבור "האדם המיידי" פתרונות שהינם לכאורה קסם שמקצרות את הזמן, אך בפועל הן אשליה ותו לא. אז מה הפלא שגם אני, תוצר של חברה קפיטליסטית, רוצה שהדברים יקרו מיד, ולא מוכן בשום פנים ואופן להתחיל מלמטה.

טור נוסף בנושא

מבולבלים? גם אנחנו >> עכשיו כשהלימודים לתואר הסתיימו, הסביבה מצפה להחלטות כבדות משקל והרות גורל, מה עושים? מסרבים להיכנס ללחץ

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. ממש נכון!
שרון חסון 07.12.2008
 
 
2. החיים בישראל בכללי תמיד...
רבי יוסף בעל מדד הרייטינג 15.12.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©