הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ללקק את האצבעות
 
למרות שהפסידה לברצלונה, ריאל מדריד הוכיחה שדרושים הקרבה, נחישות וים של נשמה כדי לא להפוך בשר תותחים
מאת שי נמרודי | 14.12.2008
 
אז זהו, נגמר. הסופר קלאסיקו, שגרם לערוץ 5 לצאת מגדרו עם כמות פרומואים בלתי הגיונית ובלתי נסבלת ממש, זה שהפך בימים האחרונים לדבר היחיד המדובר פחות או יותר - מאחורינו. זמן מצוין להבין מה היה לנו שם.

קודם כל, ריאל מדריד אמנם הפסידה לברצלונה במשחק המדובר ביותר לאחרונה, הסופר קלאסיקו, אבל קנתה מקום בליבם של הרבה מאוד אנשים, בזכות משחק לחימה, הקרבה ונחישות, ברמה שלא נראתה כבר הרבה מאוד זמן בכדורגל האירופי. בהחלט אפשר להגדיר זאת כמשחק הירואי. ריאל הפצועה והשבורה, ללא 11 שחקני הרכב, ללא מורחקים, עם מאמן חדש שזה עתה הגיע, ועם אחד, פלאנאקה (הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת, דווקא במשחק כזה) בהרכב החל מהדקה ה-35, באה ל"קאמפ-נואו" הקטלוני להילחם על כבודה, ועוד איך נלחמה.

הכי טוב היה הקצב של המשחק. מסחרר, מדהים ומהיר. ליונל מסי
 

שנית, אומרים שכאשר הכבוד עומד על המוקד הבן אדם יילחם עד טיפת הזיעה האחרונה, ויוציא מעצמו יכולות, שכלל לא בטוח שהוא היה מודע לקיומן. אתמול ראינו 11 אנשים שהתייצבו כבשר תותחים מול הקבוצה הטובה בעולם, אך הצליחו לייצב חומה בצורה ולעמוד בפרץ, לפחות עד הדקה ה-83. שם המשחק היה נשמה. פביו קנאברו האיטלקי הזכיר לכולם שהוא עדיין אלוף העולם המכהן, עם משחק ענק, הוא פשוט התאבד על הכדור, וסיים את המשחק לאחר מפגש לא נעים עם הקורה בדקה האחרונה (בניסיון נואש להציל את הכדור של מסי). אליו חברו שאר ה"בלאנקוס" למפגן הגנתי מזהיר, כשמעל כולם בולט איקר קאסיאס, השוער הטוב בעולם. קאסיאס שעבר תקופה לא קלה חזר אתמול בגדול, עם מפגן הצלות יוצא דופן, בשיאו הפנדל של אטו, והזכיר לכולם שהוא השוער של אלופת אירופה לאומות, ולהכניע אותו זו אחת המשימות הקשות בעולם.

ברצלונה, לעומת זאת, לא נתנה אתמול את אחת התצוגות הנדירות שראינו ממנה לאחרונה. הרביעיות, החמישיות והשישיות נשארו בבית. הקונצרטים המהנים – הוחלפו במשחק עצבני ולחוץ. נכון, ברסה עדיין טובה מריאל מדריד, ועובדה זו לא הוטלה אתמול בספק. היא הגיעה למצבים רבים יותר, שלטה בהתמודדות והייתה ראויה לניצחון ללא צל של ספק (למרות שדרנתה ההולנדי היה יכול להפוך את המשחק במחצית הראשונה).

אבל זה לא היה עוד מופע של כישרון. זה היה מופע של אופי. כבר כמה שבועות שברסה מציגה את הכדורגל הטוב בעולם, אך הקולות מסביב לא נותנים לה נחת. כולם מריעים ונפעמים – אבל באותה נשימה תוהים: מה יקרה כשיגיע המשבר, עד כמה חזקה הקבוצה ברמה המנטלית, איך יתמודדו צעירים כמו מסי, בוסקטס, בוז'אן ואינייסטה כאשר הדברים לא יילכו בקלות? אתמול קיבלנו תשובה חלקית, אך חד משמעית. ברסה של גווארדיולה היא לא רק מכונת כדורגל מיוחדת במינה. היא גם אוסף של כדורגלנים חזקים, רגועים, סבלניים, שלא קורסים תחת הלחץ ויודעים להמתין לרגע הנכון כדי להכריע משחק כזה גדול. אפילו אם אטו מחמיץ פנדל בדקה ה-70. ברסה מקבלת במבחן האופי הזה ציון מושלם ויכולה להמשיך לדהור לאליפות, כשבאמתחתה ניצחון על יריבתה המושבעת ותווית של ווינרית ליד הסמל.

והכי טוב היה הקצב של המשחק. מסחרר, מדהים, מהיר. לשחקנים לא נגמר האוויר. רצים ורצים ורצים. התקפה מצד לצד, כישרון בטונות, חכמה, ראיית משחק משובחת, שוערים מצוינים עם הצלות מרהיבות. מסי, הנרי, ראול, היגוואין, צ'אבי. פשוט ללקק את האצבעות. חוויה גדולה, אווירה מחשמלת. סופר קלאסיקו במיטבו. חבל שאת אלו אנחנו רואים רק בטלוויזיה, ועוד יותר חבל שניאלץ להמשיך להישאר עם הליגה העלובה שלנו. זו שבדיוק ביום של הסופר קלאסיקו הזה, מנפקת 0-0 משמים בין מכבי פ"ת למכבי ת"א, שתי קבוצות צמרת שמסיימות בתיקו ביתי (מכבי נתניה נגד בני סכנין, הפועל תל אביב נגד הפועל קרית שמונה) וישר רצות להתבכיין על השיפוט, ובשלוש מילים: אפס של כדורגל. מזל שיש את ספרד.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©