הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשהשתן עולה לראש
 
אם אייל גולסה רוצה להיות הדבר הבא בכדורגל הישראלי, כדאי לו לשמור על צניעות ולהתרחק מהתקשורת. ולא - גורלו יהיה דומה לזה של סהר ובוזגלו, ושאר ילדי הפלא שיושבים על הספסל
מאת שי נמרודי | 19.12.2008
 

לפני כשלושה שבועות גילה הכדורגל הישראלי את אייל גולסה. ילד בן 17 וחודש בלבד, שבשל גילו אמור להשתייך לקבוצת הנוער של מכבי חיפה, אך קיבל הזדמנות לפתוח בהרכב הקבוצה הבוגרת, והחזיר בשער מרהיב ומשחק מצוין. המאמן אלישע לוי, שמאמין בשחקנים הצעירים ומקדם אותם מאז שהגיע למועדון, קיבל תמורה מלאה לאמון.

"גולאסו" זעקו כותרות העיתונים למחרת, והעניקו לילד שגדל בבית"ר נס טוברוק ציון שמונה על ביצועיו. למעשה, את שמו של גולסה שמענו לראשונה כבר לפני שנתיים, אך מעטים ידעו מהם יכולותיו האמיתיות. אך כאשר הוביל את מוליכת הטבלה לניצחון חשוב במשחק קשה באשדוד, נחשפו כולם לכישרונו. כעת נותר רק לפנטז על הצעיר שיוביל את הכדורגל הישראלי בשנים הקרובות.

השאלה הגדולה היא אם גולסה מסוגל לעמוד בלחצים שיופעלו עליו החל מרגע זה, הן מכיוון הקהל והן מכיוון התקשורת שתתחיל להטריד ולהציק. האם יוכל לעמוד בציפיות הגדולות שייתלו בו בכל משחק מעתה? הרי בסופו של דבר, כישרון בלבד לא מספיק, אם אין לך את היכולות המנטליות הדרושות להתמודד עם הסיטואציה החדשה, שבה אתה הכוכב הגדול. תשאלו את ראובן עובד, אחד השחקנים המוכשרים שגדלו כאן בשנים האחרונות, שנעלם עקב חוסר מקצועיות וחולשה מנטלית.

צריך יכולות מנטליות להתמודד עם דרישות הקהל והתקשורת, לא רק כישרון. גולסה
תצלום: מתוך האתר הרשמי של מכבי חיפה

אם גולסה רוצה להצליח, עליו לפתח חוסן מנטלי, להישאר בפרופורציות הנכונות ולא לתת להצלחה לעלות לו לראש. הכדורגל הישראלי ידע לא מעט שחקנים מוכשרים שכשלו בגלל התנהלות לא נכונה (בעיקר מול התקשורת), או יותר נכון, חוסר יכולת להתמודד עם ההצלחה. כאלו שדיברו בתקשורת הרבה יותר מאשר על המגרש, והאמינו לכל מה שכתבו עליהם, גם אם זה לא היה נכון. כאלו שאחרי משחק אחד הפכו לכוכבים ורצו להתראיין. מנגד, ידעו גם כמה כדורגלנים ישראלים הצלחות כיוון שידעו להתמודד איתן ועם התקשורת.

ניקח לדוגמא את מאור בוזגלו ובן סהר. שני שחקנים שכישרונם על הדשא אינו מוטל בספק. אך השורה התחתונה היא שסהר אינו זוכה לדקות משחק כבר תקופה ארוכה (למעשה, ניתן לספור על אצבעות שתי הידיים את מספר משחקי הבוגרים ששיחק בקריירה) והשני רשם עונה מוצלחת מאוד בבני סכנין בעונה שעברה, אך העונה חזר לאלמוניות. לפי כמות המילים שנשפכו עליהם ועוצמת הסיפורים שסופרו, ניתן לחשוב שמדובר בשני סופרסטארים.

סהר, שעבר בגיל צעיר למחלקת הנוער של מועדון הפאר האנגלי צ'לסי, לא הסתיר אף פעם את ביטחונו ואמונתו ביכולתו להגיע רחוק. העובדה שהוא משחק בקבוצת נוער של מועדון כזה גרמה לו לדבר מחוץ למגרש הרבה מעבר לתפוקה שנתן על הדשא. הוא התעלם מכך שבמועדון הבוגר קיבל דקות מעטות, והתראיין לכל כלי תקשורת אפשרי. גם אמו, בתיה סהר, היא שם מוכר בפי אוהדי הכדורגל הישראלי. היא לא מפסיקה להתערב בקריירה של בנה, ולומר חדשות לבקרים מה היא חושבת.

עושה רושם שסהר ומשפחתו עסוקים בדיבורים, בסיפורים, בהצהרות ובכל דבר אחר, פרט להופעות מוצלחות על הדשא.
למי שתוהה, סהר רשם עד כה בקריירת הבוגרים שלו שתי קדנציות כושלות מאוד בקבוצות ליגה ראשונה באנגליה (ליגת המשנה). בראשונה, תשע הופעות ללא כיבושים במדי ק.פ.ר שהתדרדרה לתחתית, ובשנייה שלושה שערים ב-12 משחקים במדי שפילד וונסדיי. בצ'לסי שיחק מעט מאוד, והעונה במדי פורטסמות' לא זכה לראות דשא. למעשה, הוא כמעט ולא התלבש למשחקי הקבוצה.

את מה שהיה לו לומר, אמר בעיקר על הדשא. יוסי בניון
תצלום: מתוך האתר הרשמי של מכבי חיפה

אצל בוזגלו הסיפור דומה. כבר שנים אנחנו שומעים על שחקן מוכשר שעתיד להוביל את הכדורגל הישראלי, אך בפועל אנו שומעים יותר את אביו מצהיר הצהרות וכך גם את בוזגלו עצמו. בכל מקום אפשרי קראנו על סיפורו של ילד הפלא. השניים התראיינו אצל דני ענבר, והרבה עיתונים ואתרים שפרסמו ראיון עם מאור ואביו בשנים האחרונות. ההצהרה האחרונה של האבא הייתה שבנו אמנם צרך להקשיב לדברי המאמן, אבי נמני, אך עם הסתייגות מסוימת, כיוון שגם לו יש דעה ככדורגלן. הצהרה מגוחכת שאין לה מקום בכדורגל מקצועני. בין כל הדיבורים וההצהרות, אפשר להיזכר בעונה אחת טובה שלו בשלוש השנים האחרונות (בבני סכנין), בכישלון מהדהד במדי הפועל פתח תקוה (שירדה ליגה), והשנה במכבי תל אביב הוא מציג יכולת מבישה וקורס תחת העומס.

דוגמאות טריות מהשבועות האחרונים הן שמעון אבו חצירא מהפועל פ"ת והשוער החיפאי הצעיר אמיר אדרי. השניים, שרשמו התחלה מבטיחה מאוד של העונה, והגיעו מאלמוניות מוחלטת לכותרות עקב יכולתם על כר הדשא, רצו להתראיין בכל כלי תקשורת אפשרי, והתחושה היא כי מאז יכולתם נפגעה מעט. לאבו חצירא השתן עלה לראש מהר מדי, ואת התנהגותו המבישה לאחרונה (הרצון לבעוט את הפנדל, והוויכוח שניהל על כך עם אורי אוזן) קשה לשכוח. מה היה קורה אם השניים היו מתאפקים ומחכים לתום העונה על מנת להתראיין, ובינתיים מתמקדים ביכולתם על המגרש?

הסוד להצלחה הוא היכולת לנתב את ההצלחה והכישרון לכדורגל נטו, ולדעת להתנתק ולהתעלם מכל מה שמסביב. תשאלו את יוסי בניון, שסומן כבר בגיל 15 כדבר הבא ולמרות שעבר לא מעט בקריירה, כמו נסיעה לאיאקס וחזרה (בגיל 17), זכייה באליפויות עם מכבי חיפה בגיל צעיר, יציאה מוקדמת לאירופה, וציפייה להוביל ולהנהיג את נבחרת ישראל - ידע לשמור על שקט ושלווה, והגיע עד לליברפול. בניון תמיד חוזר על ידי אמצעי התקשורת ולמרות זאת הצליח להתנתק מכל החגיגות סביבו. הוא אמנם העניק ראיונות פה ושם, אך תמיד שמר על צניעות וענווה. את מה שהיה לו לומר, אמר בעיקר על הדשא. בהתחלה זה של סנטאנדר, אחר כך באפטון פארק (ווסטהאם) וכיום בהיכל הכדורגל האנגלי, אנפילד. ילד הפלא מדימונה הוא גם המנהיג הבלתי מעורער של הנבחרת כיום.
 
עם זכוכית מגדלת

כמוהו, גם חיים רביבו, שגם אחריו תמיד עקבנו בזכוכית מגדלת, ואת דבריו היינו צמאים לשמוע, אך הקשר המצוין ידע לייצר שקט תמידי סביבו ולא הרבה בהצהרות מפוצצות. הוא רשם כמה קדנציות מוצלחות באירופה, בעיקר בסלטה ויגו הספרדית ובפנרבחצ'ה הטורקית ונכנס להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.
גם איל ברקוביץ' עשה את הפריצה הגדולה ואת מרבית שנותיו הטובות בקריירה (במכבי חיפה ואחר כך באנגליה, בעיקר בסאות'המפטון ו-ווסטהאם) בתקופה בה היה רגוע ושקט יותר. קשה שלא לשים לב לכך שהקריירה המפוארת של הקשר החיפאי המוכשר התדרדרה ברגע שהתחילו הצרות. או אז הפסיק ברקוביץ' להתעסק בכדורגל ועבר למישורים אחרים.

זה התחיל בסכסוכים המתוקשרים עם חבריו בווסטהאם (הבעיטה שחטף מג'ון הארטסון והסכסוך עם ג'ון מונקר מווסטהאם), נמשך בציטוטים שנתפסו כשערורייתיים בעיני אוהדי קבוצתו הסקוטית סלטיק, ונמשך באמירות לא מחמיאות נגד קווין קיגאן במנצ'סטר סיטי, והסתבכות עם אוהדת על רקע לאומני. כך מצא עצמו ברקוביץ' מדלג בין קבוצה לקבוצה (לרשימה המכובדת עד כה הצטרפו גם פורטסמות' ובלקבורן) והכדורגל האגדי שלו הלך לאיבוד והבליח רק במקרים נדירים.

הדוגמא הטרייה ביותר היא קשרה המוכשר של בית"ר ירושלים, אבירם ברוכיאן. למרות שבתחילת דרכו בבוגרים, עוד חשב ברוכיאן שהוא גדול מהמשחק והסתבך בשטויות, הרי שבשנים האחרונות קולו בתקשורת נדם. ברוכיאן גזר על עצמו שתיקה מוחלטת, ובמקביל עלתה תפוקתו על כר הדשא. בשנתיים האחרונות מפגין ברוכיאן יכולת נהדרת, והוא ללא ספק השחקן הישראלי הטוב ביותר כיום. ברוכיאן יגיע בקרוב מאוד לאירופה.

אייל גולסה, אם אתה רוצה להצליח ולהגיע רחוק, שמור על עצמך, והמשך להתנהג כפי שהתנהגת אחרי המשחק הנהדר באשדוד. שמור על צניעות, על שקט, והתרכז בכדורגל. אל תערב הורים, אל תצא בהצהרות מפוצצות ואל תעניק ראיונות פופוליסטיים. פשוט, תשחק כדורגל.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. לא רק בישראל
ירון קלנר 20.12.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©