הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנה מה טוב ומה נעים
 
אנחנו, המבוגרים, איבדנו את היכולת להתמכר להנאה כמו ילדים. אם נרפה, ולא נתעסק בתכנונים למחר ובבכי על הפספוסים של אתמול, החיים שלנו ייראו לגמרי אחרת
מאת שרון חסון | 22.12.2008
 

כשהיינו ילדים יכולנו ליהנות מהרגע עצמו שבו שיחקנו בגינה, הלכנו לחבר, ראינו סרט מצויר, רדפנו אחרי חרק מיוחד, שיחקנו קלאס, כדורגל, מחבואים או תופסת. העניין הוא שנהנינו מאותו הרגע, כי זה כל מה שהיה לנו ושום דבר מעבר. כשהיינו ילדים, ידענו להעריך את זה. את ההווה. היינו תמימים, לא חשבנו על המחר ולא חשבנו על האתמול.

כשמתבגרים, גישת החיים משתנה. החיים נהיים מורכבים יותר. בכל פעולה שאנחנו עושים, עוברות לנו בראש בערך מיליון מחשבות בשנייה: "למה חבר שלי מתנהג אלי ככה?", "אני חייבת לנקות את הבית", "איזה כיף שיום חמישי הגיע, ומה אני הולכת לעשות בסופשבוע". מחשבות על העבר. מחשבות על העתיד. אנחנו כל כך מרוכזים באתמול ובמחר עד ששכחנו שהחיים שלנו הם כאן ועכשיו. עד ששכחנו כי באותו שבריר שנייה של מחשבה יכול לקרות כל דבר שישבש לנו את התוכניות של מחר.

"אני חייב להלבין עניינים עם החברה שלי"
תצלום: sxc

קרה לכם פעם שהייתם במסיבה, וכשלמחרת החברים שאלו אתכם איך היה, ועניתם שהיה ממש כיף? אבל לא סתם "ממש כיף", אלא כיף ברמות שהתנתקתם מהכול וכל כולכם הייתם שם? במסיבה, בריקודים, במוסיקה, באנשים שמסביב, שגם היו מנותקים מהכול. זו כבר הגדרה שונה מ"ממש כיף". זו "אקסטזה", זה "אושר", זו "מוגה", כפי שהתרבות היפאנית קוראת לזה שהמשמעות שלה היא חיים שלמים ברגע זה. כל אחד מאיתנו יכול לספור על יד אחת, מקסימום שתיים, את הרגעים שבהם הגיע למצב שבו הוא הגדיר כך רגעים מחייו וזה עצוב.

נכון, אני מודה ומתוודה שלא מדובר בדבר כל כך פשוט. אחרי הכול, החיים שלנו מורכבים ומלאים בכל כך הרבה תחומים, בכל כך הרבה אנשים, בכל כך הרבה משימות ומטלות שעלינו לבצע. וכמובן, והכי קשה מהכול, בכל כך הרבה ציפיות מעצמנו ומהסביבה. אבל תחשבו על זה רגע, אם, במהלך יום עבודה, תחשבו לעצמכם: "אני חייב לשלם את חשבון החשמל", או "אני חייב להתחיל ללמוד למבחן", או "אני חייב להלבין עניינים עם החברה שלי", ומדובר בדברים שבאותו רגע, באותו רגע ממש, אתם לא יכולים לבצע, ואתם גם לא תבצעו, אז מדוע לחשוב עליהם? מדוע להטריד את עצמנו במחשבות שווא? שהרי הן שום דבר מעבר למחשבות שווא, כי כשאנחנו לא יכולים להוציא את המחשבה לפרקטיקה, היא נחשבת כמחשבת שווא.

לכן בשנייה שאתם מטרידים את עצמכם במחשבות מיותרות, תחשבו שוב אם אפשר להפוך אותה באותו רגע נתון למעשית. אם לא - תרפו ממנה. מקסימום תיקחו דף ועט ותכתבו אותה, כדי שתהיו רגועים שלא תשכחו אותה, חלילה, ותתמודדו איתה כאשר אתם יכולים להוציא אותה לפועל. אם כן - פשוט תעשו זאת. כאן ועכשיו. על פניו זה נשמע פתרון מצוין. אך כמו שאנו יודעים, בהרבה תחומים בחיים, קל לדבר, קשה לבצע. אבל לנסות, זה גם כל כך קשה? החיים הופכים לאיכותיים יותר, לממצים יותר, למאושרים יותר, כאשר אנחנו נהנים מהרגע עצמו.

מאותה השנייה שקמנו בבוקר, בלי לחשוב על היום שהולך להיות לנו, כי הרי היום יכול להכיל בתוכו כל כך הרבה הפתעות, אם רק ניתן לו. אז אולי ניתן לו? רק ליום אחד? שיהפוך לעוד יום אחד, ועוד יום אחד, ומבלי לשים לב, הגישה שלנו תשתנה ותחזור להיות כפי שהייתה כשרק היינו ילדים. תמימים ושלווים. נהנים מהחיים במקום לחשוב על איך ליהנות מהם.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©