הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ייאוש במקום ריגוש
 
זה התחיל בכסף הגדול של האוליגרכים, המשיך בהתנהלות המחפירה של ההתאחדות, ומסתיים בכך שהכדורגל הישראלי מזמן לא היה משעמם יותר
מאת תום אלבראנס | 26.12.2008
 

אחת הפעולות המטורפות, המפחידות והאמיצות שהמציא האדם היא קפיצת הבנג'י. בין שמים לארץ, עומד לו אדם שבקושי מצליח להאמין שהוא נמצא במצב אבסורדי שכזה, שבו הוא מסתכל לפחד בעיניים ופשוט קופץ. שלא כמו בצניחה חופשית בה הוא מחובר למדריך המנוסה שקופץ (או "נבעט החוצה" בעגה הצבאית), בקפיצת בנג'י האדם צריך להחליט שהוא עושה את זה, ולדחוף את עצמו לתהום. אפשר ליצור לא מעט הקבלות מעולם הכדורגל כדי להבין ריגוש מהו, אם הפסקתם לשכוח. זה בדיוק הדבר שפשוט אין השנה במגרשי הכדורגל בארץ. כל הבלונים שנופחו עוד לפני שהעונה התחילה, והיו אמורים להחזיק אותנו על סף ההתרגשות המינימלי לפחות לאורך הסיבוב הראשון, התפוצצו לנו בפרצוף עוד לפני שעברנו את חצי הדרך.

זה לא שכל עונה בעשר השנים האחרונות הסתיימה בדרמה עוצרת נשימה של הדקות האחרונות במחזור האחרון, אבל כשמכבי ת"א הייתה נפגשת עם בית"ר ירושלים או כשמכבי חיפה הייתה מגיעה לביקור בבלומפילד מול הפועל ת"א, אוהדי כדורגל רבים בארץ היו מחסירים שעות שינה, אוכלים פחות או שלפחות הייתה עוברת להם איזו צמרמורת קלילה לאורך הגב. לאן לעזאזל זה נעלם? אצבעות מאשימות ניתן לשלוח לכל הכיוונים, את הכי גדולה צריך להפנות לאוליגרכים, שהגיעו בעקבות אינטרסים רבים ושפכו כאן כסף כאילו אין מחר, שחוץ מלהעלות את רף הציפיות ואת הלחץ מהאוהדים ומהתקשורת לא עשה בעצם כלום.

לא כל עונה הסתיימה בדרמה עוצרת נשימה אבל היה כיף. הפועל ת"א - מכבי חיפה
תצלום : מתוך האתר הרשמי של מכבי חיפה

סיבה חשובה לא פחות למצב העגום היא, שפשוט נורא קשה לשבת בשבת בצהרים ולצפות במנצ'סטר או צ'לסי משחקות או באחד המשחקים הסופר מהירים וקצביים מהבונדס ליגה, ואחרי שעתיים לשבת בקופסא או באורווה (או מה לעזאזל השמות האלה אומרים עלינו), לצפות בכדורגל המשמים בליגת "העל" שלנו ולהרגיש כאילו מישהו לחץ על כפתור ההילוך האיטי. באמת קשה להאשים את אוהד הכדורגל הממוצע בישראל, שיושב לו מול ערוצי הספורט רווי השידורים של הליגות הטובות בעולם ולא כל כך מתחשק לו לשבת בקור בווינטר ולראות את הכח ר"ג משחקת נגד מ.ס אשדוד. גם תופעת הליגה הבלגית, שבן לילה הפכה להיות המקפצה הרשמית של השחקן הישראלי בדרך לכיבוש אירופה לא תורמת כלום ועוד לא הוזכרה האלימות הגואה במגרשים.

אז מי אמור לעשות כאן סדר, מי בעצם אמור לתת את הפתרונות, לפחות חלקיים, כדי שיישאר לאוהדי הכדורגל חשק לצאת מהבית בשבת. כמו בכל השוק החופשי בעולם המערבי גבולות הם בדרך כלל דבר שלא קיים עד שיוצרים אותם, כך לדוגמה, ערוצי הספורט ימשיכו להזליג תכנים לערוצים בתשלום, עד שמגיע הרגולטור שמחוקק חוקים, מתקין תקנות מגבילות ודואג שכולם עדיין ירוויחו.

שאף אחד לא יטעה. על אלו המנהלים את המדינה יש ביקורת קשה אף יותר, אבל אם משרדי הממשלה שלנו, שנעים בין הגירעונות התקציביים לבין שינויים תכופים בתפקידי מקבלי ההחלטות, מצליחים לייצר תהליכי הבראה (ואפילו מדי פעם גם לסיים אותם) אז איך זה שגוף כמו ההתאחדות לכדורגל שיש לו משאבים רבים (כמו מהכנסות שידורי המשחקים ומשחקי הנבחרת) ולא פחות חשוב פופולריות ולגיטימציה רבה לפועלו, לא מצליח לקיים את ליגת הכדורגל הבכירה ההולכת וגוועת. בראש ההתאחדות שלנו, בדומה למרבית הגופים הציבוריים בארץ, עומדים עסקנים, פוליטיקאים סוג ד' שממלאים אותנו בהצהרות חסרות תכלית (מישהו אמר מונדיאל) ובתירוצים שכתבו להם יועצים ודוברים שמקבלים צ'ק שחתום על ידיהם (ויוצא מהכיס שלנו).

למרות שהכדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי בארץ, קשה לראות כיצד הוא יגיע למצב בו הוא נתון היום. אבל בכל זאת, עד לאן הוא יצטרך להידרדר כדי שדברים ישתנו, מתי יהיה כאן גוף מסודר עם חזון מקצועי, כלכלי וריאלי ברוח התקופה בה אנו חיים, וכפי שקיים ברוב המדינות מהן אנחנו אמורים לקחת דוגמה. הוא לא יהיה חייב להצליח כמו הפריימר ליג או חס וחלילה ה-N.B.A וגם יהיו בו אינטרסים פוליטיים. אני רק מבקש שפועלו יחזיר לנו את החשק, את הריגוש ושלא נצטרך ללכת בשבת למגרש, משולים לאדם שכבר עומד בין שמים לארץ והחבל כרוך סביב רגליו באדיקות, אבל במקום לזכות בריגוש שבקפיצה הוא מסתובב, עוצם עיניים וקופץ לאחור, מסתפק בכך שאמרו לו שזה מרגש או שהוא ראה פעם בטלוויזיה שזה ככה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כמה נכון ככה עצוב
ז'ילבר 30.12.2008
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©