הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחח, כשהשוודים יבואו
 
הגעתה של ענקית האופנה H&M לישראל ב-2010, צפויה לנער את האבק מחלונות הראווה היקרים והמשעממים של החברות בארץ. כי מי צריך תוצרת כחול-לבן כשאפשר להתעטף בדונה קארן בלי לקחת משכנתה
מאת אילנה ליברמן | 27.12.2008
 

כל הייחולים, המשאלות והתפילות התגשמו. חברת האופנה השוודית H&M תגיע לישראל בשנת 2010 ואימרו אמן. התחרות לקבלת הזכיינות הייתה קשה. רבים רצו למכור את בגדי החברה בארץ המובטחת. החל מאותו הרגע שנבחר היבואן השמועה התפשטה במהירות, הנה הגיעה הגאולה, אין צורך לטוס לאירופה, אירופה נחתה בישראל.

H&M היא חברת ענק עם למעלה מ-1,500 סניפים ב-28 מדינות. בהליכה קצרה ברחוב שכוח אל בלונדון נעבור על פני שלושה סניפים של החברה, חלונות הראווה נראים מכל עבר. זוהי רשת עם בגדים אופנתיים ומגוונים, הפונים לכלל האוכלוסייה. היא מוכרת גם בשל התחלופה היומית של הפריטים המוצגים על הקולב.

הגעתה של הרשת מספקת תחרות אמיתית לחברות האופנה בארץ, ובעיקר מהווה איום לישראליות שביניהן. אין ספק שיש לעודד ייצור כחול לבן, אך לצערנו, החברות בארץ איבדו את זהותן, והמובילות שבהן החלו במגמה של שיווק לארצות אירופיות.
 

מחירים נמוכים, בגדים מתחלפים במהירות, שיתוף פעולה עם מעצבי על. H&M
 

זהו מקור לגאווה ופרגון אך בשנים האחרונות הן לא מספקות את הסחורה. החל מהמגוון הדל, חוסר התאמת המוצרים לאוכלוסייה בארץ, איכות המוצרים. והעובדה שהלקוח נדרש לשלם מחיר שאין בו היגיון. זאת כאשר חברות אירופיות מתחרות, כמו ZARA, מאפשרות לרכוש מוצרים דומים למדי במחיר שפוי יותר.

H&M חרטה על דגלה את המחירים הנמוכים. הבגדים מתחלפים במהירות, הטרנדים באים והולכים. החברה עובדת בשיתוף פעולה עם מעצבי על ומוציאה קולקציות מוגבלות, כך שגם הבחורה מהפריפריה תוכל לומר שהיא לובשת דונה קארן. אין ספק כי שיטה זאת מובילה לירידה באיכויות המוצר, אך לפחות התשלום הוא בהתאם. תרבות הצריכה במיטבה, אין צורך לכבס את הבגדים, מחר נקנה חדש. עם נחיתתה בארץ, תהווה החברה אלטרנטיבה מצוינת לבנות ישראל (וכן, גם לבניה המשובחים), תספק את הכמיהה לבגדים עם ניחוח אירופי, וכמובן את התקווה ששוק האופנה המקומי יתעורר לחיים.

אך לא כולם צוהלים על רקע הבשורה. אחת הביקורות שנשמעו היא שהחברה משווקת חיקוי לחיקוי. מעודדת אופנת מיינסטרים, לא מביאה שום בשורה, דוחקת אופנה איכותית ולא נותנת לה כל סיכוי לשרוד. ניתן להבין זאת, אבל כשכל אחת מכנה את עצמה מעצבת אופנה, וכשמעצבי האופנה הדגולים מעוניינים לפנות לקהל רחב יותר ומספקים לנו סחורה במחיר מופרז, לדאבוני אין מקום לביקורת שכזאת.

אומנם עלויות הייצור של המעצבים הקטנים גבוהות בהרבה מאלו של חברות הענק, טענתם היא כי המחירים מיועדים בעיקר לכיסוי עלויות, והרווח שלהם מזערי ביותר, אך עם כל הרצון הטוב בעידוד אופנת עילית, אין באפשרות בעלי ההכנסה הממוצעת, ובטח שלא סטודנטים לרכוש כדרך קבע בגדי מעצבים. מדובר בדרך ללא מוצא, ואנחנו בוחרים בדרך השפויה.

לכן, כל עוד לא יתקיים שינוי מהותי במדד המחירים נמשיך לרכוש וליהנות מבגדים אופנתיים השווים לכיסנו. מה שנותר הוא להמתין שנה ולקוות כי עד אז הקסם לא יחלוף.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©