הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
למי קראת שחור
 
נהמות כלפי שחקנים שחורים הן לחם חוק במגרשי הספורט. האבסורד הוא שדווקא שם, יכולים האוהדים להיות פורצי דרך בהתייחסות לפי היכולות ולא על פי צבע העור
מאת נתאי בן דור | 01.01.2009
 

"אבל לאדם הלבן, יש צל שחור, גם בחשכה גמורה, צל שחור". (ברי סחרוף, חווה אלברשטיין)

לאחרונה התחוללה סערה בעולם הספורט האמריקאי. כדורסלן העבר המפורסם, צ'ארלס בארקלי, תקף את ראשי תכנית הספורט של אוניברסיטת "אובורן" בה שיחק. הוא טען כי השיקולים שלהם בבחירת מאמן חדש לקבוצת הפוטבול היו נגועים בגזענות, וכי המועמד הראוי לתפקיד לא נבחר אך ורק בגלל היותו שחור. הדברים של בארקלי הציתו מחדש את הדיון בנוגע למידת השתלבותם של האפרו אמריקאים כחלק אינטגרלי מתרבות הספורט בארה"ב, האם ראשי הספורט שם מוכנים לשילוב שחורים בעמדות מפתח או שהם רק מנצלים את יכולותיהם האתלטיות?

לאורך השנים ניתן היה לראות את מידת השתלבותם של השחורים בחברה האמריקאית על ידי בחינת מיקומם בענפי הספורט. משחק הבייסבול למשל, היה מוגבל במשך שישים שנה להשתתפות שחקנים לבנים בלבד כשבמקביל לליגת הבייסבול הבכירה, התקיימה ה- Negro leagueליגת הכושים שבה השתתפו שחקנים שחורים בלבד. השחקן השחור הראשון ששיחק בקבוצה מהליגה הבכירה היה ג'קי רובינסון, שבשנת 1947 הצטרף לקבוצת "ברוקלין דודג'רס", ובכך פתח את הדלת בפני שחקנים שחורים אחרים.

ראוי לציין שבשנותיו הראשונות בליגה שמע רובינסון הערות גזעניות בכל מקום בו שיחק
, ורק לאחר שהוכיח את יכולתו כספורטאי צמרת, ההערות דעכו. 11 שנים לפני רובינסון עשה האצן ג'סי אואנס היסטוריה כאשר זכה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת ברלין שנערכה ב- 1936 תחת שלטון הנאצים. את ניצחונו על הקופץ לרוחק הגרמני בגמר התחרות חגג על ידי הנפת אגרוף כסמל למאבק לזכויות שחורים. כשחזר לארה"ב לא קיבל אואנס שום הערכה מהממסד ונאלץ לכלכל את עצמו בתחרויות נגד כלבים וסוסים.

טען כי השיקולים בבחירת המאמן לקבוצת הפוטבול היו נגועים בגזענות. צ'ארלס בארקלי
 

לא רק בארה"ב קיימת גזענות לשחומי עור. לפני עשרה חודשים השמיעו אוהדי קבוצת "סרגוסה" הספרדית נהמות לעבר חלוצה הקמרוני של ברצלונה סמואל אטו שבתגובה לקח את הכדור וצעד לעבר חדרי ההלבשה. רק לאחר מסע שכנועים של השופט וחבריו לקבוצה הסכים החלוץ להישאר במגרש, רק לאחר שהקריאות פסקו. אפילו בהולנד הידועה כמדינה פלורליסטית ניתן לראות ניצני גזענות כאשר לא פעם דווח על בעיות חברתיות בתוך נבחרת הכדורגל הלאומית בין השחקנים הלבנים לשחקנים שחומי העור ממוצא סורינאמי.

גם הספורט הישראלי נגוע בגזענות לשחורים הצפה על פני השטח פעם בכמה חודשים. פיני גרשון, מאמן מכבי ת"א, אמר בהרצאה לקציני צה"ל, בנובמבר 2001. כי "גם בין השחורים יש צבעים. יש שחור ויש מוקה. הם יותר חכמים... בדרך כלל השחורים הכהים הם מהרחוב... הם באמת טמבלים". דברים אלו עוררו כלפיו ביקורת רבה. בעונת 93/94 שיחק במכבי תל-אביב הכוכב של נבחרת קמרון סיריל מקאנאקי, אוהדי הכדורגל בארץ זיכו אותו בנהמות בכל מגרש בו שיחק כשהשיא היה כמובן כשהגיע למשחק באצטדיון "טדי" בירושלים. בחודש מאי שוב נראתה הגזענות במלוא כיעורה כשאוהדי מכבי תל-אביב בכדורגל נהמו כלפי חלוצה הצרפתי שחום העור של קבוצת מכבי הרצליה יאניק קאמאנן. הנהמות לא היו קשורות למתרחש במשחק בו מכבי תל-אביב ניצחה בקלות, אך הן גרמו לסערת רגשות אצל קאמאנן שאמר ביום שלמחרת: "זו בושה לישראל, שמגדלת את הדור הבא עם שנאה לאנשים שונים, אם זה לשחורים או לכל צבע אחר. ככה נראה העתיד של המדינה".

הפתרון לנגע הגזענות מורכב, ולא ניתן לצפות כי מגרשי הספורט רוויי האמוציות יהיו נושאי הדגל במאבק בתופעה המכוערת, אך כפי שכבר קרה בעבר, הם יכולים להיות פורצי הדרך בתהליך המתמשך להפסקת האפליה והשיפוט על סמך צבע העור ובחינת האדם לפי תכונותיו יכולתו ואישיותו.

בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. לו יהי
שמוליק 03.01.2009
 
 
2. האבסורד האמיתי
אפרים סנה 03.01.2009
 
דעתי לפיתרון
נתאי בן דור 03.01.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©