הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נופלים בין הכסאות
 
כדי להתמודד עם ילדים המגלים קושי מסוים בהשתלבות במערכת החינוך עושה עמותת צ.ב.ע את העבודה בהתנדבות, ומשאירה סימן שאלה גדול: איפה המדינה
מאת יוסי אבידר | 01.01.2009
 
הוא ישב בשקט בפינה מכווץ כעובר ברחם אמו, והתפלל בלבו שהמורה לא תקרא לו לגשת ללוח. "רק לא לי. בבקשה, אלוהים" המילים החלושות יצאו מבין שפתיו הקפוצות. "יואב, גש בבקשה ללוח לפתור את התרגיל" הבשורה של המורה נחמה נחתה עליו כרעם ביום בהיר. הוא חש איך החרדה משתלטת על גופו, כיצד שריריו מתקשחים בכפיפה אחת. אך להפתעתו, כבמטה קסם, רגליו בניגוד מוחלט לרצונו, הובילו אותו אל הלוח הרחב. הוא ניגש אליו והביט בתרגיל בשברים פשוטים. הוא שמע לחשושים סביבו, הביט אל העיניים הסקרניות שננעצו בו.

לבו עצר מלכת, שיתוק, קיפאון מוחלט. לרגע היה נדמה לו שהחסיר פעימה. הוא ניסה להתרכז אבל לא עלה בידו. "אוף, זה כל כך לא פייר" חשב. לפתור במחברת הוא יודע ללא שום בעיה אבל במעמד המלחיץ הזה מול כל הכיתה, השכל שלו לפתע מתרוקן מכל הידע. צחקוקים נשמעו מהבנות עם הצמות בשורה השנייה. "הוא סתם טיפש" אמר הילד המנומש מהשורה הראשונה לילדה בהירת השיער שישבה לידו. יואב עצם את עיניו בחוזקה, וקיווה שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אותו. הוא חיכה כמה רגעים ואז פתח את עיניו. אבל, כלום לא קרה. העיניים הסקרניות, הלחשושים וקולות הצחקוקים הכבידו עליו. הוא לא יכול היה יותר להתאפק, ורץ לכיוון הדלת. פרץ אותה לרווחה, ירד במדרגות הלולייניות שהובילו לעבר חצר המשחקים השוממה ובפינה מוסתרת בהיחבא בכה בכי תמרורים בגפו. רחוק מהילדים, רחוק מהבושה, רחוק מהפחד המשתק.

אין דבר יותר ממלא בחיים מאשר לתת למישהו ולראות אותו מתקדם. המתנדבים
תצלום : מתוך האתר של צ.ב.ע

רבים חושבים שתקופת הילדות אפופה בחוויות נפלאות ומרגשות. לא פעם, כשמתבגרים הם חולמים לחזור ולו ליום אחד להיות שוב ילדים קטנים חסרי דאגות פיננסיות ובעיות מורכבות, להביט שוב בעולם בעיניים תמימות שמפרשות את הכול בשחור ולבן ושאינן יודעות כאב. אבל לפעמים מבוגרים שוכחים שלא לכול הילדים תקופת הילדות היא קסומה ומלאה חוויות חיוביות למכביר. ישנם ילדים שהם יותר רגישים ופגיעים, חלקם חסרי ביטחון הזקוקים למילה הטובה, לכתף התומכת, לצורך הבלתי נלאה לצבור חוויות של הצלחה, כי בשורה התחתונה עבור כל ילד הכרחי לדעת שיש מישהו שאכפת לו ממנו. שבכל זאת גם הוא אהוב. לטובת אותם ילדים קיימת עמותת צ.ב.ע שתכליתה היא לעזור בדיוק לאילו שנופלים בין הכיסאות של מערכת החינוך, אילו שאינם מצליחים לקבל דחיפה מתוך המערכת, אך גם אינם חלשים כדי לקבל סיוע במסגרת טיפולית. אל החלל הזה מנסים המתנדבים להיכנס.

צ.ב.ע הם ראשי תיבות של: צעירים בונים עתיד. עמותה זו פועלת לטובת שינוי חברתי להקטנת הפערים החברתיים ולהגברת המעורבות והאחריות האישית בחברה הישראלית. היא הוקמה ב - 1999 כקהילה, המורכבת מיחידים, חברות עסקיות וארגונים. היא מקימה ומפעילה, באמצעות מתנדבים עשרות מרכזי העשרה ברחבי הארץ, המספקים תמיכה חינוכית וחברתית - רגשית לתלמידים משכונות המוגדרות כמעוטות הזדמנויות.

מרכזי ההעשרה של צ.ב.ע מהווים מסגרת לתלמידי כיתות ג' עד ו', המתמודדים עם אתגרים לימודיים, חברתיים ורגשיים וזקוקים לתמיכה נוספת על מנת לממש את הפוטנציאל האישי שלהם. הילדים נבחרים לתוכנית על ידי הסגל החינוכי של בית הספר, בשיתוף רכז מטעם העמותה, על פי מערך שיקולים רחב, לכל ילד נבנית תוכנית מיקוד אישית. כיום, העמותה מעניקה תמיכה למאות ילדים באמצעות יותר מ-800 מתנדבים ב-30 מרכזי העשרה.

מרכז העשרה פועל בתוך מבנה בית הספר בשיתוף פעולה מלא עם סגל המורים, מתוך הבנה שבית הספר היסודי מהווה בגילאים אלה מערכת ייחוס מרכזית ומתאימה ביותר ליצירת שינוי חיובי. חוויה של הצלחה בלמודים ובכיתה עשויה להיות משמעותית להצלחתו של הילד ובחירותיו בעתיד. כלומר, הלימודים אינם המטרה של העמותה אלא הם כלי המאפשר ליצור קשר אישי ומשמעותי בין המתנדב לילד בכל מרכז משתתפים 25 ילדים, אשר מגיעים לפעילות פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים. מספרם של המתנדבים זהה. הם מחולקים לשני צוותים ומגיעים פעם אחת בשבוע למשך שעתיים וחצי. בעוד שהפעילות בשעה הראשונה היא בדרך כלל בעלת אופי לימודי ופרטני, בשעה השנייה מושם הדגש על פיתוח מיומנויות חברתיות, ואילו חצי שעה נוספת, ללא הילדים מוקדשת להכשרה ולגיבוש הצוות.

ההשתתפות משפרת את הביטחון העצמי של הילדים. פעילות בבית הספר שרת בת"א
תצלום : מתוך האתר של צ.ב.ע

ענת נדלר, רכזת צ.ב.ע בבית ספר "משה שרת" בתל אביב ובוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה מסבירה כי "ישנם ילדים שנמצאים אצלנו בשל קושי לימודי. שבה לידי ביטוי בתחושה שהכיתה רצה קדימה והם אינם מצליחים לעמוד בקצב. הקבוצה השנייה של הילדים הם בדרך כלל סגורים מאוד וסובלים מבעיות חברתיות ורגשיות, לעתים בגלל בעיות בבית ומצוקות קשות. המסגרת שלנו מנסה לשפר גם את הביטחון העצמי שלהם ולשמש עבורם אח בוגר, לקבוצה השלישית והאחרונה ישנו קושי התנהגותי. אלו הם ילדים בעלי בעיות קשב וריכוז. ילדים המוציאים רגשות באלימות, הפרעות ושקשה להם לקבל את הנורמות של החברה".

בשעה הלימודית המתנדבים מסייעים לילדים בשיפור האנגלית, הבנת הנקרא, תורה, לשון, חשבון ואנגלית. בשעה החברתית הילדים מתכנסים לפעילויות ההעשרה ודנים בערכים כמו סבלנות, סובלנות, נתינה ואהבה. "יש לנו סיפור עם משימה" מתרגשת נדלר. "באמצעות סיפור הילדים 'הקוסם מארץ עוץ'. אנחנו מנחילים להם ערכים של הכרה בשונה, סבלנות, סובלנות, ושותפות. לאיש הפח חסר לב, לאריה חסר אומץ ולדחליל חסר שכל. לכל אחד חסר משהו ורק עם כולם יעבדו ביחד הם יוכלו להצליח. אף אחד לא מושלם וצריך לקבל כל אחד כמו שהוא", היא מחייכת. דנה, תלמידת כיתה י' במסגרת מחויבות אישית, מציינת את נושא "הנתינה" כסוגייה מרכזית בה הילדים עוסקים בשעת החברתית. "לפני כמה מפגשים, קראנו את סיפור הילדים הידוע 'העץ הנדיב' ולאחר נכן ערכנו דיון בנושא. זהו סיפור מיוחד שניתן להפיק ממנו מוסר השכל'".

בשנת 2007, במסגרת פעילותה של העמותה תלמידי כיתות ה'-ו' בבית הספר "משה שרת" בתל אביב העלו רעיונות שונים לעשייה קהילתית והחליטו לבחור בנושא בעלי החיים. התלמידים פנו לעמותת "צער בעלי חיים רמת - גן והסביבה", שבירכה על היוזמה ויחדיו החליטו להתמקד בשתי מטרות, האחת היא העלאת המועדות לחשיבות האימוץ, והשנייה, הקמת חתולייה בעמותה. לשם כך בצהרי יום שישי עשרות תלמידים, מתנדבי העמותה וכלבי עמותת "צער בעלי חיים רמת-גן והסביבה" צעדו משדרות רוטשילד עד לקינג ג'ורג', בליווי כרזות צבעוניות וחולצות תואמות, תוך שניסו לדבר עם העוברים והשבים ולהסביר להם את מטרת פעילותם. בסיום הצעדה התקיים הפנינג ב"גן מאיר" במהלכו הוצעו לאימוץ הכלבים והחתולים, שהשתתפו בצעדה. בסופו של היום נאספו 1,500 שקלים, סכום ראשוני אך פעוט, מתוך 20,000 שקלים שנדרשים עבור הקמת החתולייה.

ב-צ.ב.ע מתנדבים זה לצד זה סטודנטים, בני נוער במסגרת מחויבות אישית, עובדי היי-טק, חיילים, קצינים, גמלאים, חברי הקהילה העסקית וסתם אנשים טובים. דניאל, 31, עובד בהיי-טק מצפון תל-אביב מתנדב ומסייע לילדים בבתי ספר יסודיים בשכונות מועטות הזדמנויות. "בתחילת המפגשים, שני הצדדים הסתכלו זה על זה בצורה אחרת לגמרי. הם הסתכלו עלינו בתור הצפונבונים והפרידמנים והרגישו ניכור מסוים כלפינו, בעוד שאנחנו חשבנו שהם בני אדם כל כך שונים מאיתנו מבחינה תרבותית. בסופו של דבר הבנתי שאין כמעט הבדל ושההתנדבות עוזרת לנו לא פחות מאשר להם ומפריכה ומנפצת דעות קדומות".

הילדים צעדו בליווי כרזות צבעוניות וחולצות תואמות. מתוך הפנינג הקיר בת"א
תצלום : מתוך האתר של צ.ב.ע

משה, 54, אב לשלושה מתנדב כבר בצ.ב.ע קרוב לשבע שנים. הכול התחיל, שבמקום עבודתו, פורסמה הודעה בדבר תרומה לקהילה במסגרת העמותה. הוא החליט לנסות ומאז הפך לאחד מעמודי התווך של אותם מתנדבים. אחד הגורמים המשפיעים ביותר שפיתחו אצלו רוח התנדבות מרוממת היא ילדותו בשכונה מועטת הזדמנויות. "אני, גדלתי בקרית שלום, שכונה תל אביבית נחשלת. בזמני, בשנות השישים לא היה את המושג לתת. לא היו מתנדבים שעשו ונתנו למען אחרים. זה היה מאוד חסר לי. ועכשיו, הגיע זמני לתת ואני נותן מכול הלב" הוא נחוש. "אין דבר יותר ממלא בחיים ומספק מאשר לתת למישהו ולראות אותו מתקדם".

בניגוד למערכת החינוך ולנציגיה, הדעות של הורי התלמידים חלוקות בכל הקשור לעמותה. לפנינה, 40, ששני ילדיה משתתפים בפעילויות הרבות יש ארשת פנים רצינית לרוב, אך מדי פעם נסוך על פניה חיוך קלוש. היא הגיעה במיוחד לבית הספר למפגש לאחר שהילד שלה הפציר בה שתבוא לצפות בו רוקד. "אני חושבת שזה עוזר לילדים. יש להם את הקטע של המשמעת. פעמיים בשבוע הם מחכים לזה פשוט. הפעילות משפרת את הביטחון העצמי שלהם דרך הפידבקים שהם מקבלים. המסגרת הזאת עוזרת להם להכיר ילדים אחרים, וליצור קשרים הדוקים עם ילדים מהכיתה שלהם. גם מבחינה לימודית הילדים מקבלים עזרה למרות שזה ממש לא תחליף למורה פרטי".

אך לדבריה של רונית, 45, אם לילדה שגם משתתפת בפעילויות העמותה, לא תמיד מתנהלים הדברים כך, "המטרה שלהם טובה, זה נכון. אבל אני חושבת שצ.ב.ע אמור להיות מקום כייפי. נכון שדרושה משמעת כדי שלא תהיה אלימות, אבל פעמים רבות זה יותר מדי ממקום של כוח. מגיעים לשם ילדים עם בעיות, אבל אני שמה לב שחסרה למתנדבים גישה לילדים כאלה. הם צריכים יותר לעזור, להיות סבלניים וקשובים לצרכים. את הילדים המופרעים עם הבעיות ההתנהגות צריך בהחלט להחזיק קצר יותר ומגיע להם שיטפלו בהם כנדרש, אבל ישנם ילדים שאינם מופרעים, והם אלה שנופלים בין הכיסאות. דווקא הם אלה שיש ללכת לקראתם וללכת יותר". נראה כי תסכולה של רונית בסוגיית צ.ב.ע עדיין צורב בה.

יותר מדי משמעת

המתנדבים הם ללא הכשרה פדגוגית, ואינם באים מתחום החינוך. לרוב לחלק נכבד מהם אין ילדים. דהיינו, הם חסרי ניסיון בגישה לילדים. על מנת לצמצם את הפערים הללו מתקיימות שש הכשרות בשנה אותן עוברים המתנדבים שמקבלים כלים התנהגותיים. בנוסף, כל פעילות מסתיימת בהעלאת סיטואציות קשות להתמודדות מול חברי הקבוצה. ביחד מנתחים אותן ומציעים דרכים לייעול ושיפור לעתיד. למעשה, נדלר היא הגורם המקצועי המהווה עתודה לפיתרון הבעיות מול הילדים.

מאיה, ילדה שחורת שיער, מרוצה מפעילותה של צ.ב.ע בבית סיפרה אך מודה שלא תמיד הכול ורוד. "לפעמים זה מעצבן. לפעמים הם רק צועקים ומעירים לנו. אני לא אוהבת שיש יותר מדי משמעת. הם גם נותנים יותר מדי מהר את העונש". ענת, בהירת שיער, שעד כה ישבה בשקט ובחיבוק ידיים בפינה, משתתפת גם היא בדיון. "אני אוהבת לבוא לצ.ב.ע, יש שם מתנדבים חמודים שאני ממש אוהבת, שיושבים ומקשיבים לנו. אבל לפעמים יש פעילויות פשוט משעממות".

למרות הכול מהדהדת השאלה שלא נותנת מנוח: מדוע עתידם של אותם ילדים משכונות מועטות יכולת נשען על טוב ליבם של אותם מתנדבים מקסימים שלרוב הם חסרי הכשרה מקצועית? דובר עיריית תל אביב, הלל פרטוק: העירייה רחוקה מ'להסתמך על טוב לבם של התושבים' בכל הנוגע לעתידם ולהשכלתם של התלמידים, ופעילותה של עמותת בצ.ב.ע בבתי הספר בעיר ממומנת ומונחת על ידי העירייה. העמותה מעניקה תמיכה לימודית, ערכית וחברתית ומטרותיה הן משלימות, ומכאן גם מובן מדוע מתנדביה אינם אנשי חינוך מקצועיים אך הם מקבלים ליווי כזה מהצוותים החינוכיים של בתי הספר ומרכז מקצועי מתחום העבודה הסוציאלית, החינוך, הפסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות.

למרבה ההפתעה, הילדים אינם קהל היעד היחיד של העמותה אלא גם המתנדבים עצמם. מדי פעם מתקיימים ערבי צוות. למעשה צ.ב.ע יכולה לשמש כר להיכרות של ידידים, חברים או אף מקום היכרות לבני זוג פוטנציאליים, כך שאפשר ליהנות מהתנדבות עם חיי חברה עשירים יותר.

בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©